‏הצגת רשומות עם תוויות ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 באפריל 2011

הציפור המדברת שאינה חוקית לגידול בישראל


המיינה המצוייה היא ציפור שנמצאת בישראל כ-20 שנה, השפעתה על החקלאות עשוייה להיות הרסנית אך היא פופולרית במיוחד בשל האטרקציה הגדולה: היא יודעת לדבר.

היא הגיעה לארץ באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת כחיית מחמד במתחם ה"צפארי" של פארק הירקון בת"א, ובשלב מסויים שוחררה או ברחה מהכלובים (תלוי את מי שואלים) והתפשטה ברחבי כל איזור המרכז.
היא מתרבה במהירות ומקננת בעיקר סביב מגורי בני אדם.

 

ברחבי העולם היא ידועה כמעבירה מלריה של עופות ופוגעת ביבולים חקלאיים, לעיתים אף פוגעת בגוזלים וביצים של ציפורים אחרות לטובת מזון. היא לא מפונקת ואוכל כמעט הכל: זרעים, פירות, חרקים, שלשולים, צוף, בשר ועוד.

אך מה שחשוב למגדלים אותה, זו הפיקחות שלה. מעבר לזה שהיא מטיבה לצפות ולהבחין בסכנה מבעוד מועד, היא נמנית עם העופות החקיינים ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה.

כיום המיננה הוגדרה ע"י האו"ם כאחד ממאה המינים הפולשים המסוכנים בעולם, לכן יבואה לארץ אינו חוקי וכן הסחר או ההחזקה בה.

אז כיוון שהחוק אוסר לגדל אותה, הנה כמה סרטונים שימחישו את החוכמה המרשימה של הציפור הזאת:

פוצחה התעלומה: מה עשה הווירוס שתקע את תכנית הגרעין האירנית?



מאת אורן דותן יום ראשון, 17 אפריל, 2011

לאנגנר, ראלף לאנגנר. צילומסך מתוך: ted.com
אתמול האשימה אירן באופן רשמי את ישראל שהפיצה, לכאורה, את הווירוס "סטאקסנט", שפגע במתקן להעשרת אורניום בנתנז ותקע את תכנית הגרעין שלה. אבל מה זה בכלל הווירוס הזה, שעורר סקרנות רבה כל כך, ובמה הוא שונה משאר הווירוסים שהמחשבים שלנו נלחמים בהם?
מעבר לרמת התחכום הגבוהה במיוחד של הווירוס ("הווירוס עצמו הוא מדע טילים – הרבה מעבר למה שנתקלנו בו בעבר"), עמדה תעלומה יותר מטרידה: מה המטרה שלו? ראלף לאנגנר וצוות המומחים שלו עזרו לפצח את הקוד, שחשף את המטרה הסופית של ראש הטיל הדיגיטלי הזה, ואת המקורות הסמויים שלו.
בגדול, הווירוס הזה הוא פצצה מתוחכמת עם שני מטענים ומערכת הסוואה. הוא מגן על עצמו מגילוי באמצעות שכפול של נתוני המערכת, בדיוק כמו שבסרטים השודדים מזינים במצלמות האבטחה סרטונים ישנים.
שני המטענים שלו מכוונים כל אחד לנקודה אחרת במתקן בנתנז כדי לגרום לנזק מתמשך לאורך זמן וכך גם להסוות את החבלה המכוונת, וגם לחרפן את המדענים האירניים ("המטרה הייתה לעשות את זה באיטיות ובחשאיות, במאמץ ברור לשגע את מהנדסי התחזוקה").

ג'אד, מחמוד אחמדינג'אד. צילום: ויקיפדיה
המטען "הקטן" כוון נגד מנועי הרוטורים בסדרה אחת של צנטריפוגות. שינוי מהירות הסיבוב של הרוטור יכול לסדוק אותו ולהשבית את הצנטריפוגה, או אפילו לפוצץ אותה. המטען "הגדול" כוון נגד השסתומים של שש סדרות של צנטריפוגות. התקיפה המשולבת, משתי חזיתות ובשני אופנים, אמורה הייתה להשבית את המתקן לחלוטין.
כמובן שרוב העולם לא יזיל דמעה אם אירן תיכשל במשימתה להשיג אנרגיה גרעינית, ואולי אפילו פצצת אטום, אבל הסכנה האמיתית בווירוס היא הפוטנציאל הגלום בו. הווירוס הוא גנרי ולכן ניתן לתקוף איתו גם תחנות כוח או מפעלים לייצור כלי רכב. ברגע שהטכנולוגיה הסופר מתקדמת יצאה החוצה, היא יכולה להגיע לכל אחד.
וגם בסוף הוא זורק שהוא מאמין שישראל הייתה מעורבת.
ראלף לאנגנר הוא יועץ אבטחת מידע גרמני, בעל שם עולמי, העומד בראש חברה המתמחה באבטחת מערכות המפקחות על מכונות ומפעלים, המהוות מטרה למתקפות וירטואליות רבות. צפו בו מסביר, לצופי TED, בפירוט מרתק כיצד צוות הבלשים הדיגיטליים שלו הצליח לפצח את אחת התעלומות שהעסיקו מומחי מחשבים, בכל העולם, בחודשים האחרונים:

יום שבת, 19 בפברואר 2011

שוטר מכה אם חד הורית הסובלת מאנורקסיה








ככה היא נראית אחרי תוספת של  8  ק"ג למשקלה

יום שבת, 12 בפברואר 2011

נשק יום הדין - מה אנחנו יודעים על תכנית האטום?

פרויקט האטום של מדינת ישראל

מה אנחנו באמת יודעים על תכנית נשק יום הדין של המדינה בה אנו חיים? לא הרבה, בטח לא כמו מנחם טילמן - חוקר תולדות מדינת ישראל בעת החדשה.
זוהי תמצית הרצאתו שסוכמה ע"י בת שבע נוסבאום, אשר מחדשת לציבור בארץ את מה שמותר לדעת ואיש לא יודע על פרויקט האטום של מדינת ישראל.

האולם בבית יד לבנים ברעננה היה מלא מפה לפה.  הקהל נוהר למפגש החודשי שכולו ציונות, והנה לכם הסימן שהציונות עדיין חיה נושמת ובועטת.
במפגש ב-14.01.2011 היה המרצה האורח מנחם טילמן, חוקר תולדות המדינה והאיש שיודע הרבה מעבר למה שיודע האיש ברחוב, גם החכם והאינטליגנטי בהם.
המנחה ציפי לוין פתחה את הכנס וסקרה את אירועי סוף 2010. אי אפשר שלא להתייחס לדצמבר האחרון של השנה שחלפה, על קורותיה ומשמעויותיה.
מנחם טילמן סקר את תולדות המדינה ובמיוחד בשני העשורים הראשונים, שהם החשובים ביותר ובהם מתעצבת דמותה של המדינה. אלה שני העשורים המופלאים שהרימו את מדינת ישראל לדרגת האומות המובילות בעולם.
מעבר לפרויקט הגדול, הכלכלי, הצבאי והמדיני, שהם עדיין בחזקת פלא פלאים, מדבר מנחם טילמן על אותם הדברים שהשתיקה יפה להם והוא מציין שהדברים מבוססים על פרסומים גלויים, ובעיקר "ממקורות זרים".
הכל החל באוקטובר 1945, בימי טרום המדינה. בן גוריון ביקר במחנות ההשמדה דאכאו וברגן בלזן, חודשים ספורים לאחר שחרורן ע"י בנות הברית.  כאשר חזר לארץ ודיווח על אשר ראו עיניו, געשה הארץ. אז קיבל בן גוריון את אחת ההחלטות החשובות בחייו. זכורים דבריו: "כאשר אעמוד בראש מדינה יהודית, אעשה כל מאמץ לבסס יכולת גרעינית ופצצת אטום, כדי שלא נחזה עוד בתופעות כמו ברגן בלזן".
מנחם ממשיך ומתאר את הדינמיקה שלפני הכרזת המדינה, הספקות וחוסר הודאות בקרב מנהיגי העם. כל אלה לא עמדו בפני האיש בן גוריון. המדינה הוכרזה חרף המלחמה הצפויה עם הערבים והתוצאות ידועות.   כעבור שנים מעטות מדינת ישראל עשתה את הבלתי אפשרי: היא הפכה למדינה ה-6 בעולם, שברשותה נשק גרעיני.
 אבות לפרויקט האטום:  בן גוריון, שמעון פרס ופרופ'  ברגמן, מחשובי מדעני ישראל בכל הזמנים.
בשנת 52', מייסד בן גוריון את הוועדה לאנרגיה אטומית בראשות פרופ' ברגמן. ברגמן היה כימאי במקצועו ופיתח שיטה להפקת אורניום מסלעי הפוספטים.  בהמשך נוספו אליו מדענים צעירים נוספים שנשלחו למכוני מחקר בארה"ב ובאירופה ובשובם היוו את גרעין הפיתוח ליכולת הגרעינית של ישראל.
לקבוצת המוחות המבריקה הזו נוספו עם הזמן מדענים נוספים ותוך 5 שנים בנו תכנית שאפתנית מזהירה של הידע לבניית פצצה. וכך, ב-1956, 4 שנים לאחר הקמת הוועדה האטומית, היה לישראל כל הידע התיאורטי לבניית הפצצה.
באותה עת קם נאצר במצרים וגרש את כוחות האו"ם מסיני, בניגוד לכל ההסכמים החתומים. נוצר מצב רגיש במזרח התיכון,  נאצר צייד את ארצו בנשק סובייטי מודרני רב. אספקת הנפט היקר הייתה עתה תלויה ברצונו הטוב ובגחמותיו של נאצר. 
לאחר ועידת סבר בפריס ובעצה אחת עם צרפת ובריטניה, החלה ישראל להנחית כוחות בתעלה והבריטים והצרפתים הצטרפו. הייתה התחייבות שלא להשאיר את ישראל לבדה מול מצרים. טילמן מספר בהרצאתו הקולחת, על הקשר שבין שמעון פרס ובורג'ס מונורי והיחסים שנרקמו ביניהם.  פרס ביקש ממונורי לאשר את הקמת הכור האטומי, ובתמורה התחייב לשכנע את בן גוריון להיכנס למבצע סיני.  אספקת הכור נקבעה למועד מאוחר יותר,  ופרס השיג התחייבות של צרפת לספק לישראל כור אטומי משוכלל שיועד רק למטרות שלום. 


שמעון פרס ודוד בן גוריון - אבות פרויקט הגרעין

וכאן ספגה ישראל מהלומת פתע:  ממש ביום החתימה על הסכמי הגרעין, נפלה ממשלת בורג'ס מונורי!
החלו שיחות טלפון מרתוניות בין פרס ומונורי.  וכאן המקום לומר:  בזכות פרס חתם מונורי על ההסכם הנכסף עם תאריך יום האתמול, היום שלפני נפילת הממשלה!
עם עליית דה גול, חלו שינויים מפליגים.  דה גול ביקש להתנער מכל הסכמי ההתחייבויות של קודמיו, והוא הקים את הרפובליקה החמישית.  שוב נדמה היה כאילו הכל מתמוטט עלינו, עד שהגיעה שוב "אלילת המזל" שלנו, שמעון פרס, ובעזרתו של ז'ק סוסטל שהיה שר המדע, הוחלט לעשות הכל לסיים את עבודות הכור מהר ככל הניתן, לפני שדה גול יעלה על המתרחש.  הדרמות שהתרחשו מתחת לפני השטח היו הרות עולם.  הציבור הרחב בארץ לא ידע ולא הבין את המתרחש, בעוד כאן נערך סיעור מוחות כיצד לעמוד בקצב העבודה וכיצד להשיג את כמות האורניום הדרושה בדרך לא דרך, כאפשרות היחידה שנותרה.  אנחנו היינו חייבים להכין את נשק יום הדין, ויהי מה!
בינתיים נרכש בארה"ב הכור הגרעיני בנחל שורק למטרות שלום. נורבגיה, ספקית האורניום, הייתה מוכנה לספק רק את הכמות המזערית שנחוצה לכור בנחל שורק, וזה לא הספיק ליצירת פצצה גרעינית.  בצר לה, פונה הוועדה לאנרגיה אטומית למוסד, שבראשו עמד אז רפי איתן. ושוב, בדרך נס ובהרבה מזל, הוא השכיל "להעלים" את כמות האורניום הנחוצה מתוך קבורת אשפת האורניום בפנסילבניה.  כך נוצרו שתי הפצצות הראשונות של מדינת ישראל, אותם שתיים האמורות להבטיח את קיומה של מדינת ישראל.
בכך לא תמו צרותינו. באמצע שנות ה-60, מגלה מטוס סיור אמריקני את כיפת הכור. הנשיא אייזנהאור מבקש הסברים ודורש נוכחות ובקורת אמריקנית. לכך בן גוריון לא יכול היה להסכים. למזלנו תקופת כהונת אייזנהאור עמדה להסתיים, אך לרוע מזלה של ישראל, נבחר קנדי ונכנס לבית הלבן ב-61, הנשיא האמריקני הכי פחות אוהד ישראל מכל נשיאי ארה"ב.
קנדי, הפעיל על בן גוריון לחץ חזק וברוטאלי לאפשר לפקחים להיכנס לכור.  אי אפשר היה להסכים לכך, ובן גוריון הבין עתה כי העולם מופקד בידי צעיר עוין, שהפעיל איומים קשים כנגד המדינה.
ואז נקט בן גוריון בצעד תכסיסי. כדי לדחות את הקץ ולעכב את גזירות קנדי, שכמוהן מכת מוות לפרויקט הגרעין החשוב שלנו, הוא התפטר יום לפני שהיה אמור להשיב תשובה לקנדי.  בן גוריון ירד לשדה בוקר, והסבריו אז נראו תמוהים וקלושים.
אחריו עלה לוי אשכול, ואז התהפך הגלגל פעם נוספת. ב-63 נרצח קנדי בידי מתנקש יחיד על רקע מניעים פרטיים בהחלט. יורשו, לינדון ג'ונסון, היה אוהד ישראל מאין כמוהו. הוא אישר את הסכם הספקת טילי הוק ומטוסי הסקייהוק למדינת ישראל.  שנה לאחר מכן הוזמן אשכול לחוותו של ג'ונסון בטכסס כידיד קרוב, ושם נחתמו ההסכמים שהתירו והפשירו את המשך פרויקט הגרעין של המדינה.
 
כמה עלה הפרויקט למדינת ישראל?  העלות הייתה אדירה: כ-5 מיליארד דולר. השאלה: מנין בא הכסף?
הכסף הגיע משני מקורות: תקציב הפיתוח של מדינת ישראל, ששועבד ל-15 שנה! כל תקציבי הפיתוח האזרחי הועברו לפרויקט האטום. המדינה הייתה במצב קשה ביותר, על סף התדרדרות כללית, עד שהגיעו תשלומי הפיצויים מגרמניה.  השילומים ששלמו הגרמנים הועברו לקניית אניות, הוקמו מפעלי ים המלח, הברום ומפעלים גדולים אחרים. כל היתר נשאב מתושבי מדינת ישראל וממערב אירופה.
שני אנשים יקרים שכולנו חייבים להם רבות הם ג'יימס רוטשילד וסר אייזיק וולפסון.  איש יקר נוסף הוא איב פיינברג, איל טכסטיל מניו יורק שתרם גם הוא את חלקו הגדול בהקמת המדינה ובאישור הנשיא טרומן.
לסיכום אומר מנחם טילמן בהרצאתו המרתקת, כי פעמיים עמדנו בפני דילמת השימוש בנשק יום הדין:  ערב מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.  למזלנו לא נזקקנו לכך.
ושוב, לעולם לא תקום עוד ברגן בלזן ודומותיה.

תודתנו נתונה למנחם טילמן על הרצאתו הנפלאה. אכן החכמנו ולמדנו.  התנועה הציונית חיה וקיימת!

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

בלוגר מצרי במסר לישראלים: "מובארק מעולם לא היה חבר שלכם"



מייקל נביל הוא סטודנט מצרי, המנהל בלוג שבו הוא תוקף את משטרו של מובארק ומביע את תמיכתו בישראל. בעקבות הפגנות הענק בארצו, הוא מבקש להרגיע את הישראלים ומבהיר: "זו אינה מהפכה אסלאמית". לדבריו, מובארק מהווה את מקור השנאה כלפי ישראל ברחוב המצרי והחלפתו תעשה רק טוב ליחסים בין המדינות. הראיון הבלעדי עם נביל - הערב ב-23:55 ב"צינור לילה"




המפגינים במצרים ממשיכים לדרוש את הדחתו המיידית של הנשיא חוסני מובארק, אך רבים בישראל חוששים מהמהלך וטוענים בין היתר כי קיימת אפשרות שהאחים המוסלמים יתפסו את השלטון. מייקל נביל, בלוגר מצרי בן 25 המתגורר בקהיר, מבקש להרגיע את הישראלים ומבהיר כי מדובר בהתקוממות של כל העם המצרי נגד הנשיא הוותיק. הוא מדגיש כי על הישראלים להתרגל לרעיון שעידן מובארק הסתיים וכי מדובר דווקא בהזדמנות לקרב בין שני העמים, מכיוון שמובארק היווה לטענתו את מקור השנאה כלפי ישראל במצרים.

מערכת "צינור לילה" ניסתה לפנות לבלוגרים רבים הפועלים במצרים כדי לשוחח עמם על המהומות, אך רק נביל הסכים לדבר באופן גלוי עם התקשורת הישראלית. נביל, סטודנט לווטרינריה המגדיר את עצמו פעיל זכויות אדם ופציפיסט, מנהל בחמש השנים האחרונות בלוג שבו הוא תוקף את המשטר של מובארק, מביע את תמיכתו בישראל בסכסוך שלה עם הפלסטינים וקורא לחימום היחסים בין קהיר לירושלים. הוא לקח חלק פעיל בהפגנות הענק נגד מובארק בקהיר ואף נעצר ביום שישי, אך שוחרר יממה לאחר מכן. רגע לפני כן הוא הספיק להעניק ראיון בלעדי לתכנית "צינור לילה" שישודר היום בחצות, ובמקביל העלה לרשת מסר שמופנה לציבור בישראל.

"שלום לחבריי הישראלים היקרים. אני מייקל ממצרים, ואני משתתף במהפכה המצרית שאתם רואים כעת ובמהלך כל השבוע האחרון בטלוויזיה. אני כאן כדי לשלוח לכם מסר ולתת לכם יותר מידע על מה שמתרחש כעת במצרים", אומר נביל בסרטון, שהוקלט שעות ספורות לפני מעצרו בכיכר א-תחריר.

"ראשית, אני רוצה שתדעו שמה שקורה עכשיו זה לא מהפכה של האחים המוסלמים. אני נמצא בהפגנות מדי יום ורואה נשים בלי חיג'אב, נוצרים, בהאים ולא מוסלמים נוספים - כולם משתתפים במהפכה הזאת. למעשה, הקבוצה שקראה למהפכה הזאת ולהפגנות כלל לא הייתה אסלאמית. שתי הקבוצות העיקריות שקראו להפגנות הללו היו קבוצות אזרחיות מן ההתחלה והקבוצות האסלאמיות הן מיעוט בקרב המפגינים. התעמולה של המשטר המצרי אומרת לכל העולם שזו מהפכה אסלאמית ושהיא תוביל למשטר כמו באיראן, אבל זו תעמולה של מובארק".
 

"מערכת החינוך של מובארק מלמדת שלישראל אין זכות קיום"

"מובארק הוא דיקטטור"
 "מובארק הוא דיקטטור" 
 צילום : רויטרס 
  
נביל תוקף את הנשיא המצרי ומבקש להבהיר: "מובארק הוא דיקטטור. מובארק מעולם לא היה חבר של ישראל. מערכת החינוך של מובארק לא שמה על המפות שלה את ישראל, אלא רק את פלסטין, ומלדמת שלישראל אין זכות קיום. מובארק טוען כי ישראל אחראית לכל הבעיות של מצרים, כמו ששמעתם במקרה של הכרישים שתקפו תיירים בשארם א-שייח'. המשטר של מובארק טען כי המוסד הכין את המתקפה הזו ושלח את הכרישים, ויש אלפי סיפורים כאלה... מובארק הוא הסיבה לשנאה כלפי ישראל במצרים".

הבלוגר הצעיר מבקש מהישראלים להבין כי הדחתו של מצרים לא תסכן את היחסים בין המדינות, אלא דווקא תחזק אותם. "אני מאמין שדמוקרטיה, זכויות אדם וזכויות נשים הם ערכים ישראליים בסיסיים, והחברה בישראל היא דמוקרטית מיומה הראשון. אינני לא לדמיין שתומכי הדמוקרטיה בישראל לא יכולים לתמוך במהפכה הדמוקרטית במצרים", אומר נביל וקורא לישראלים לגלות סולידריות עמו ועם חבריו.

"אני חושב שזו הזדמנות לחבר בין העמים ולהפוך את שתי המדינות לידידות. זו הזדמנות לסיים את השלום הקר בין שתי המדינות ולהתחיל עידן חדש של שלום אמיתי בין שני העמים. דמוקרטיות לא נלחמות זו בזו. דמוקרטיות לא מכריזות מלחמה זו על זו... בואו נקרא כולנו לדמוקרטיה במזרח התיכון", אומר מייקל רגע לפני יציאתו לכיכר, שם הוא כאמור נעצר למשך יממה. "אני קורא לכל החברים הדמוקרטים שלנו מכל העולם, ובמיוחד מישראל, להפגין סולידריות. להתראות".


יום רביעי, 12 בינואר 2011

מגן הדוד שהסעיר את האיראנים


בעקבות צילום לווין מעל לשדה התעופה האיראני בבירה, טהרן, סוערות הרוחות במדינה האיסלאמית
היחסים עם איראן ממשיכים להתחמם, והפעם בעקבות גורם לא צפוי: בצילומי לווין שנראו באתר "Google Earth" גילו האיראנים מגן דוד המכסה את גג שדה התעופה במדינה.
לפי הדיווחים, המבנה נבנה ע"י מהנדסים ישראלים בשנת 1979, כשישראל ואיראן קיימו שיח פוליטי חיובי יותר מבשנים האחרונות, בימי השאה פלהווי, בטרם קמה המהפכה האיסלאמית במדינה.

"הכוכב הציוני", כך מכנים אותו באיראן, "לא הוסר מהבניין גם 32 שנה לאחר הניצחון המהפכה במדינה".
במדינה קוראים להסיר את "סמל הרשע הציוני", לדבריהם, בהקדם האפשרי.

מגן הדוד על גג שדה התעופה בטהרן (Google Earth)

זה אולי מפתיע, אבל ישראל ואיראן ידעו תקופות אופטימיות בהרבה לפני כ-30 שנה, בהן מטוסי אל-על עצרו בשדה התעופה המקומי לתדלוק. כמו כן, בעבר מכרה ישראל נשק לצבאו של השאה, שליט איראן דאז, בתמורה לנפט.
מאז, כידוע, הפכה איראן למדינת איסלאם קיצוני ובשנים האחרונות קרא מנהיגה, אחמדינג'אד, להשמדת מדינת ישראל.

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

תיעוד מיוחד: הדקות הראשונות של השריפה ברכבת



תיעוד מיוחד: הדקות הראשונות של השריפה ברכבת

בצילום הוידאו ניתן לראות את הדרמה שהתרחשה היום על הפסים. בתמונות נראים הקרונות עולים בלהבות, הנוסעים המבוהלים שנמלטו מהרכבת ופעולת כוחות ההצלה והכיבוי



יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

תמונות מהשריפה בכרמל!



שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל

שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל

שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל

שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל

שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל

שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל
שריפה בכרמל





לסרטונים מהממים ומוזרים:




לונדון ב-360 מעלות                                     לחזור הביתה בסטייל!!



ברד באריזונה!                                                  10  הנחשים היפים בעולם      


פרה חד-קרן                                                 דברים שנמצאו במקרה - ושווים הון


יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

תיעוד אחרון: הצוערים מדליקים נר


קורס צוערי שב"ס נספה כמעט כולו באסון האוטובוס. יום לפני השריפה הגדולה הגיעו הצוערים להתנדב בבית ספר לחינוך מיוחד יובלים ברמלה. התמונות מהאירוע הזה הפכו לתמונות האחרונות של הצוערים בהם הם נראים מדליקים את נר החנוכה האחרון של רובם

סיון רהב-מאיר | חדשות 2 | פורסם 08/12/10 21:36 

פחות משבוע לאחר אסון האוטובוס בו נהרגו 36 צוערים מקורס קציני השב"ס נחשף התיעוד האחרון שלהם יחד, יום לפני האירוע הקשה. חברי הקורס הגיעו להתנדב בבית ספר לחינוך מיוחד ואף תועדו מדליקים נר, שהפך למרבה הצער לנר החנוכה האחרון של מרביתם.
התמונות האלה צולמו 24 שעות בלבד לפני האסון. חברי הקורס הגיעו ליום התנדבות בבית הספר יובלים ברמלה. "זאת היתה קבוצה חמה, מלוכדת ומאוד מאוד איכותית, לצערנו איבדנו אותם", משחזרת מירב סמוביץ מנהלת בית הספר.
רוב התלמידים במקום סובלים מאוטיזם ופיגור שכלי, וחניכי הקורס בילו איתם שעות ארוכות עם שלל פעילויות ומשחקים שהכינו מבעוד מועד. באחת התמונות נראה מישר מוריס לוי ז"ל נושא על גבו את אחד הילדים, ואחר כך נראים הילדים רוקדים עם הצוערים בשמחה.
בסוף הפעילות שהעבירו לילדים ניגשו הצוערים להדליק נר עם ילדי בית הספר ולברך עימם. בסיום האירוע המשותף הודו הילדים ומנהלת בית הספר למישר אושרת פינטו ז"ל, שתכננה את יום ההתנדבות ואף קיבלה תעודת הוקרה מהילדים המאושרים.
גיל שמשון, צוער בקורס הקצינים שניצל מכיוון שהיה מפקד תורן בבסיס, מתקשה לתפוס שכמעט כל מי שנראים בסרט אינם. "הרגשנו שאנחנו תורמים והיתה שמחה", מספר שמשון על יום ההתנדבות האחרון.
הרגעים האחרונים של הכבאים
אתמול נחשפו תמונות קשות, שצילם אלי יבלינוביץ ומתעדות את הרגעים מהאסון. בתמונות נראים הכבאים מנסים לכבות את הרכב הבוער ללא הצלחה. אחד מהם תופס את ראשו כשהוא מפנים את גודל הדליקה, אך ממשיך במאמצי הענק בתקווה שמישהו מהצוערים אולי ייצא חי מהתופת.
שלושת החברים בכוח הכיבוי אורי סמנדייב ז"ל, אלעד ריבן ז"ל ודני חייט, ללא ציוד מגן, ידעו שהקרב כנראה אבוד - אבל סירבו להרים ידיים. לבסוף גם הם לא יכלו ללהבות. הכבאים נקלעו למלכודת האש, ממנה יצא רק חייט בחיים. אלעד, המתנדב הצעיר בן -16 ואורי בן ה-27 נספו.
באחת התמונות ניתן לראות את רכבה של תנ"צ אהובה תומר מצולם על רקע הלהבות - רגע לפני שנלכד בהן. אהובה תומר נכוותה קשות - וכעבור ארבעה ימים מתה 

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

קצין שהוצל ע"י אהובה תומר: "היא מפלצת אש"


אסון כבד בכרמל 

אלי לוי

רב פקד אמיר גולדשטיין היה במכוניתה של אהובה תומר שדהרה אל השריפה בבית אורן. רגע לפני שנכנסה למלכודת האש הוא ירד מהניידת - לבקשתה. כך ניצלו חייו. היום הוא משחזר את הרגע הגורלי

(3:18 דקות)

 
 פ 



קצין המשטרה רב פקד אמיר גולדשטיין היה במכוניתה שלאהובה תומר כשנסעה ביום חמישי לכיוון הלהבות הקטלניות בבית אורן. לבקשתה, ירד גולדשטיין מהמכונית המשטרתית, רגע לפני שהיא נכנסה אל תוך האש.

"התחלתי לשמוע דיווחים שאוטובוס התהפך או נשרף, ואז שמעתי שאהובה נמצאת במצוקה", הוא מספר על הרגעים שלאחר האסון, בו נהרגו 42 בני אדם. "התקשרתי לאהובה והיא לא ענתה לטלפון". בשלב זה הוא הבין שהנורא מכל קרה ושאהובה, מפקדת משטרת חיפה, בסכנת חיים.

עד אתמול הוא חילק את זמנו בין פיקוד על הכוחות בשטח לבין חדרה של תומר בבית החולים. אתמול הוא נפרד ממנה בדמעות שאותן הוא לא הצליח לעצור גם היום. "יש לה עוצמות שאי אפשר לתאר - זו מקצועיות, זו אסרטיביות, זו פשוט מפלצת אש", הוא מספר עליה. "להיכנס לנעליים כאלה זה כמעט בלתי אפשרי".


עוד סרטונים  על אהובה תומר :


" עשר כאן חיפה אחד " מילותיה האחרונות בקשר,הקלטה









Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג