לאנגנר, ראלף לאנגנר. צילומסך מתוך: ted.com
אתמול האשימה אירן באופן רשמי את ישראל שהפיצה, לכאורה, את הווירוס "סטאקסנט", שפגע במתקן להעשרת אורניום בנתנז ותקע את תכנית הגרעין שלה. אבל מה זה בכלל הווירוס הזה, שעורר סקרנות רבה כל כך, ובמה הוא שונה משאר הווירוסים שהמחשבים שלנו נלחמים בהם?
מעבר לרמת התחכום הגבוהה במיוחד של הווירוס ("הווירוס עצמו הוא מדע טילים – הרבה מעבר למה שנתקלנו בו בעבר"), עמדה תעלומה יותר מטרידה: מה המטרה שלו? ראלף לאנגנר וצוות המומחים שלו עזרו לפצח את הקוד, שחשף את המטרה הסופית של ראש הטיל הדיגיטלי הזה, ואת המקורות הסמויים שלו.
בגדול, הווירוס הזה הוא פצצה מתוחכמת עם שני מטענים ומערכת הסוואה. הוא מגן על עצמו מגילוי באמצעות שכפול של נתוני המערכת, בדיוק כמו שבסרטים השודדים מזינים במצלמות האבטחה סרטונים ישנים.
שני המטענים שלו מכוונים כל אחד לנקודה אחרת במתקן בנתנז כדי לגרום לנזק מתמשך לאורך זמן וכך גם להסוות את החבלה המכוונת, וגם לחרפן את המדענים האירניים ("המטרה הייתה לעשות את זה באיטיות ובחשאיות, במאמץ ברור לשגע את מהנדסי התחזוקה").
ג'אד, מחמוד אחמדינג'אד. צילום: ויקיפדיה
המטען "הקטן" כוון נגד מנועי הרוטורים בסדרה אחת של צנטריפוגות. שינוי מהירות הסיבוב של הרוטור יכול לסדוק אותו ולהשבית את הצנטריפוגה, או אפילו לפוצץ אותה. המטען "הגדול" כוון נגד השסתומים של שש סדרות של צנטריפוגות. התקיפה המשולבת, משתי חזיתות ובשני אופנים, אמורה הייתה להשבית את המתקן לחלוטין.
כמובן שרוב העולם לא יזיל דמעה אם אירן תיכשל במשימתה להשיג אנרגיה גרעינית, ואולי אפילו פצצת אטום, אבל הסכנה האמיתית בווירוס היא הפוטנציאל הגלום בו. הווירוס הוא גנרי ולכן ניתן לתקוף איתו גם תחנות כוח או מפעלים לייצור כלי רכב. ברגע שהטכנולוגיה הסופר מתקדמת יצאה החוצה, היא יכולה להגיע לכל אחד.
וגם בסוף הוא זורק שהוא מאמין שישראל הייתה מעורבת.
ראלף לאנגנר הוא יועץ אבטחת מידע גרמני, בעל שם עולמי, העומד בראש חברה המתמחה באבטחת מערכות המפקחות על מכונות ומפעלים, המהוות מטרה למתקפות וירטואליות רבות. צפו בו מסביר, לצופי TED, בפירוט מרתק כיצד צוות הבלשים הדיגיטליים שלו הצליח לפצח את אחת התעלומות שהעסיקו מומחי מחשבים, בכל העולם, בחודשים האחרונים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה