‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 23 באפריל 2011

ביד חדשה ובזרוע נטויה - ניתוח השתלת יד


השתלת היד הראשונה בעולם התרחשה ב 1964, באוקוודור, ונכשלה לאחר שבועיים.
היום, הרפואה המתקדמת לאט לאט הופכת את הדמיון למציאות. לפני זמן קצר, עברה אמילי פנל אחד מהניתוחים המסובכים ביותר - השתלת יד מלאה. אמילי פנל בת ה 26 מקליפורניה איבדה את ידה לפני מספר שנים לאחר שזו נמעכה בתאונת דרכים. אך לפני כשבעה שבועות, היא קיבלה מתנה - יד להשתלה ואיתה ניתוח בן 14 שעות במרכז הרפואי UCLA שבלוס אנג'לס. 
"זה היה ממש סוריאליסטי לראות שיש לי יד שוב, ולהיות מסוגל להניע את אצבעותיי", אמרה פנל. "בתי בת השש מעולם לא ראתה אותי עם יד", הוסיפה האם היחידה. "היא הסתכלה עליה, נגעה בה, ואמרה שזה 'קול' ". ההשתלה עירבה השתלה של יד מתורם שנפטר, וחיבור העצבים הזעירים וכלי הדם לזרועה של אמילי. זוהי ההשתלה מספר 13 בארה"ב, ועברה בהצלחה מרובה.
ד"ר אזארי, ראש המנתחים בבית החולים בו בוצע הניתוח, העיד כי הניתוח עבר היטב הן מבחינה פיזית והן פסיכולוגית למטופלת.
"היא מבצעת את המעבר הרגשי, שבראשיתו קראה ליד 'היד' ועתה קוראת לה 'היד שלי'. מנקודת מבט ניתוחית, קיבלנו חיבור טוב של העצבים וכלי הדם, והאיזון בין גידי כף היד וגב היד נראה מעולה."
אמילי לוקחת תרופות המונעות מגופה לדחות את היד וגם מקבלת תרגול פיזי אינטנסיבי כדי לעזור למוחה לקבל את היד כשלו וללמוד להשתמש בה. לאחר הקטיעה, אמילי למדה להשתמש בידה השמאלית כדי לקשור את נעליה, לכתוב, להתלבש ולנהוג. אך היא נותרה לא מרוצה מביצועיה של הפרוטזה בה השתמש. היא קיוותה כי השתלת יד תעזור לה לענות טוב יותר על צרכיה של בתה, לרכוש יותר חופש לעצמה ולהתקדם בקריירה שבחרה לה. לא ידוע רבות על התורם או התורמת מלבד שהיד היתה מתאימה לאמילי מבחינת סוג הדם, הגודל והצבע.
אמילי רק התחילה דרכה, ותצטרך לעבור עוד מכשולים רבים עד שתהא לה יד חדשה ומתפקדת כרגיל, אך זהו סימן לבאות, ויום אולי יבוא כשתהיה תשובה לאיבוד גפיים, אם במלחמה או בתאונת דרכים. ואולי אף להשיבם לאלה שהתגעגעו אליהן זמן כה רב.

יום רביעי, 23 בפברואר 2011

המוח היהודי ממשיך להפתיע: פיתוח ישראלי חדשני בתחום הרפואה!

פיתוח ישראלי חדשני בתחום הרפואה!

 
 

יום שישי, 11 בפברואר 2011

האוכלוסייה מזדקנת - מספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות לא גדל


קריסת מערכות 

האוכלוסייה מזדקנת - מספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות לא גדל

הילה אלרואי
התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?

התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?







חצות בבית החולים אסף הרופא בצריפין. ד"ר צופי ענבר, מתמחה במחלקה פנימית א', רצה בין חולה לחולה. "התרגלתי לזה שאני צריך להמתין כל פעם שעה", אומר אחד החולים במחלקה. "אבל כשלא באים בכלל, אז זה זלזול", הוא זורק לעבר הרופאה היחידה במשמרת.

מקרה אחר הוא של אלינור חמיש. היא חלתה בשפעת ופנתה לחדר המיון. אולם מצוקת המיטות בחדר המיון אילצה אותה לפנות למחלקה הפנימית. שם, היא זכתה למיקום המזהיר - ליד חדר השירותים. ככה זה כשהמחלקה אמורה לטפל ב-38 חולים ומטפלת בפועל בלא פחות מ-46 איש. שליש מוצאים עצמם, כמו חמיש - במסדרונות.

אלא שמספר החולים הוא לא הבעיה העיקרית. ד"ר ענבר היא הרופאה היחידה במשמרת הלילה. רופאה אחת על 46 מטופלים. בתום הלילה, יחליפו את המתמחה הרופאים הבכירים שבשל המחסור בכוח אדם החלו לבצע את עבודתם של המתמחים. המחלקה עמוסה עד אפס מקום. חולים נוספים ממתינים על מנת להתאשפז בה.

מנהלת המחלקה, פרופ' אהובה גוליק, לא מוכנה לשתוק יותר. היא מזמנת למקום את יו"ר איגוד הפנימאים, ד"ר דרור דיקר, כדי להראות לו מה קורה במחלקה. בביקור גם מתגלה המונח החדש ברפואה הישראלית - טיפול מוגבר. "זו מכבסת מילים", היא אומרת. "זה שם מכובס כדי לא לתת תקינה כמו בטיפול נמרץ". ומה ההבדל? בטיפול נמרץ ישנה אחות על כל שני חולים. כאן שוכבים בין חמישה לשישה חולים מונשמים - אחות, לא תמיד נמצאת.

ואם זה לא מספיק, האוכלוסייה בישראל מזדקנת, יותר ויותר אנשים נזקקים לפקוד את המחלקות הפנימיות - והמחסור במיטה פנויה הולך וגובר. אז מה עושים? מוסיפים מיטה לכל חדר, מבטלים שני חדרים שהופכים ל"פנימית מוגבר" וחדר האוכל הופך לחדר אשפוז נוסף. במצב הזה, גם המחסן הוא מקום ראוי לאשפוז. כשזה לא מספיק, מגיע פתרון "הזקנה במסדרון". התוצאה: תפוסה של 180%.

לשם השוואה, בהולנד עומדת התפוסה בבתי החולים על 55.7%, בטורקיה על 62.4%, ביוון על 75.7% ובישראל - על לא פחות מ-96.2% תפוסה. הסיבה היא בעיקר המחסור במיטות: בעוד שביפן יש 8 מיטות לכל אלף איש, בגרמניה 5.7 מיטות ובפולין 4.4 מיטות, בישראל יש 1.9 מיטות בלבד לכל אלף איש - מקום אחד לפני אחרון.

במצב הנוכחי, לרופאים אין ברירה, אלא לשחרר את המטופלים במהרה לבתיהם. כך, זמן האשפוז הממוצע בישראל עומד על 3.9 ימים - לעומת 7 ימים ביוון ו-9.8 ימים בגרמניה. תוסיפו לכך את העובדה שבגלל המצב המאוד קשה במחלקות הפנימיות, סטודנטים לרפואה לא רוצים להגיע - בעוד 10-20 שנה לא יהיו רופאים פנימאים. "עד שלא יקרה אסון כמו שקרה לכבאים זה יימשך ככה", אומרת ענבר. "חס וחלילה תפרוץ איזו מגיפה ואין רזרבות".



יום שלישי, 18 בינואר 2011

הפסקת שימוש באנטיביוטיקה


הפסקת שימוש באנטיביוטיקה "מוקסיויט"

בהוראת משרד הבריאות

מומלץ ליידע בבקשה כמה שיותר הורים לילדים להוראות
הבאות של משרד הבריאות - כמה שיותר מהר!
אם האמור במכתב משרד הבריאות (שכנטען הוצא בתיאום עם
היצרנית "ויטמד") נכתב באופן מעורפל במידה תמוהה
 ("ירידה ביציבות אצוות מסוימות"?) - בא הסעיף האחרון בו 
ואומר הכל...
הפסקת שימוש באנטיביוטיקה 'מוקסיוויט' בהוראת משרד ה

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

פרה חד-קרן


מאת אורן דותן יום רביעי, 8 ספטמבר, 2010
סוס חד-קרן היא חיה מיסטית שאפשר לראות בהרבה סרטי פנטזיה, אבל פרה חד-קרן היא מציאות מעוותת שאפשר לראות רק במדינה חסרת הפיקוח על המזון וחומרי ההדברה. החוואי הסיני ג'יה קבינג, מהעיר באודינג במחוז חביי שבצפון המדינה, הבחין בבליטה קטנה על ראשה של הפרה שלו, כשהיא נולדה לפני כשנתיים, אבל הוא לא ציפה שהיא תצמח לקרן גדולה ותהפוך לאטרקצייה תיירותית. הקרן צמחה לאורך של 20 סנטימטרים ולדבריו "החווה שלי הפכה למפורסמת באזור. אנשים פשוט באים לבהות בפרה".

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

נדיר: האישה שמקיאה יותר ממאה פעמים ביום


מאת אורן דותן יום רביעי, 17 נובמבר, 2010

לא עוזבת את הדלי. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk
כולנו עברנו את הסיוט הזה לפחות כמה פעמים בחיים. בחילות, סחרחורות, הקאות – הסיבה יכולה להיות וירוס, קלקול קיבה או האנגאובר, אבל מעטים צריכים לחיות עם המעמסה הזו מדי יום – עשרות פעמים ביום. אחת מחסרי המזל האלה היא שרון ווילסוןהסובלת ממחלה נדירה הגורמת לה לחוש בחילה יותר ממאה פעמים ביום.
האם לשני ילדים סבלה מתסמונת הקאות מחזוריות (Cyclical Vomiting Syndrome) במשך שמונה שנים לפני שהיא אובחנה כראוי. ההתקפים האלימים מתרחשים בכל פעם שהיא מתרגשת ומותירים אותה סחוטה ומותשת.
פעמים רבות בעבר נאלצה המתנדבת מדונקסטר, יורקשייר (אנגליה), להחליף ערבי בילוי וחגים במיטת בית החולים, בעת שהתמודדה עם מצבה. היא יכולה להקיא עד 140 ביום ולהיתקע במיטה במשך שלושה ימים. לדברי שרון, "ברגע שזה מתחיל זה כמו שעון – אני חשה בחילה מדי עשר דקות עד שגופי לא יכול להתמודד על התחושה ואני חייבת לישון".
"כשבעלי הפתיע אותי עם טיול קצר לפריז הקאתי 144 פעמים במהלך יממה אחת", היא מספרת. "וכשנסענו ללאס וגאס, כדי לחדש את הנדרים לכבוד חתונת הכסף שלנו, הייתי כל כך חולה עד שכמעט לא הצלחתי לעזוב את המלון". לדבריה, "היינו אמורים ליהנות כמו שלא נהנינו בחיים ואני הייתי תקועה עם הראש בתוך האסלה.
"זה נשמע בלתי אפשרי, לפעמים אפילו מצחיק", היא אומרת, "אבל זה באמת גיהנום עלי אדמות". נתונים בבריטניה מראים שהתסמונת תוקפת רק כמה מאות בני אדם בשנה, ומרביתם ילדים שמבריאים אחרי כמה שנים ללא צורך בטיפול.
בשל נדירותה של המחלה, לרופאים אין מושג מה מעורר את ההתקפים אבל לפי הסברה הרווחת, ההקאות נגרמות כתוצאה ממתח נפשי (סטרס). "ההתקפות לא מתרחשות כשאני נרגשת מדי", שרון מספרת. "מספיק שאני מצפה למשהו וזה קורה. בתקופה הגרועה ביותר היו לי התקפים שנמשכו בין יום לשלושה ימים, כל ארבעה שבועות".

מקיאה עד שהיא נרדמת. צילום מסך מתוך: dailymail.co.uk
לדבריה, "אם אני יודעת שמשהו נחמד מתוכנן למחר, אני אתחיל לחוש חום וסחרחורת כבר ב-21:00 בערב שלפני. חצי שעה אחרי שזה מתחיל אני כבר ממש ממש חולה ואני לא מצליחה להירדם כל הלילה. אני מקיאה עד שהקיבה שלי מתרוקנת ואפילו אחרי שהיא כבר ריקה לגמרי. אם אני מצליחה להימנע מבתי חולים במהלך טיול, אני מחשיבה את עצמי כברת מזל".
כששרון רק פנתה לרופאים בתחילה הם חשבו שההקאות שלה הן תוצאה של גידול בבלוטת יותרת המוח ורק אחרי שמונה שנים של בדיקות וסריקות מוח היא אובחנה בתסמונת (CVS). הרופאים רשמו לה גלולות נגד בחילות אבל בגלל מצבה, היא לא הצליחה לשמור אותן בבטן מספיק זמן כדי שיתעכלו ויחדרו למחזור הדם. "לא יכולתי להגיע לעבודה במשך שנה שלמה. בתקופה ההיא חשבתי שאני אהיה מרותקת לבית לנצח", היא מספרת.
לאחר מכן רשמו לה אמיטריפטילין (Amitriptyline) – תרופה שנועדה לעצור מיגרנות אבל מגיעה עם מטען רציני של תופעות לוואי מאחר והיא משמשת גם לטיפול נגד דיכאון וחרדה. ובנוסף היא קיבלה דיאזפאם (diazepam) בעלת ההשפעה המדכאת על מערכת העצבים המרכזית.
בחצי השנה האחרונה שרון לא סבלה מאף התקף והיא מקווה שאולי היא תוכל סוף סוף להתקדם עם חייה ללא החשש המתמיד שליווה אותה בשנים האחרונות. רק הזמן יגיד אם התרופה שהיא מקבלת כעת תסייע לה לטווח הארוך אבל בינתיים היא שומרת על אופטימיות: "אני נהנית מהאפשרות החדשה בחיי – להתרגש מבלי לבלות כמה ימים מעל האסלה".

האיש קטוע הגוף


מאת אורן דותן יום רביעי, 15 ספטמבר, 2010
חצי מגופו של פנג שואילין נקטע לאחר שהוא נדרס על ידי משאית ב-1995, אבל הוא מעולם לא ויתר על החיים. החלמתו הדהימה את המנתחים שטיפלו בו במשך כשנתיים.
סגן נשיא בית החולים בו אושפז פנג בן ה-37, המתנשא כעת לגובה של 78 סנטימטרים, אמר: "הוא האיש היחיד בעולם ששרד קטיעה כל כך גדולה – הוא מדהים. הוא בכושר טוב יותר מרוב האנשים בגילו ולמרות הטיפול המסור לו הוא זכה, הסוד האמיתי שלו הוא שמחת חיים – שום דבר לא מדכא אותו".
פנג, שנולד במחוז חונאן בסין, עבר סדרת ניתוחי מעקפים לארגון מחדש של הוורידים והעורקים המרכזיים בגוף והמשיך לאמן, במהלך השיקום, את חלקו העליון ואת ידיו. אחרי שהשתחרר מבית החולים שואילין פתח מכולת בשם "חצי איש – חצי מהמהחיר" ונראה ששום דבר לא יכול לשבור את רוחו.
אחרי כעשור הוא הדהים את רפאיו, בבית חולים של העיר שנג'ן בדרום סין, ולמד ללכת מחדש עם תותב המייצב את גופו על שתי רגליים מלאכותיות. הרגליים מחוברות בכבל וכך מתאמות עצמאית את הצעדים שהוא עושה על ידי הישענות קדימה.
כיום הוא מנהל את החנות שבבעלותו, מעביר הרצאות על שיקום מתאונות ועל החיים עם מגבלות, ואף פעם לא מתלונן. תחשבו על זה בפעם הבאה שתרצו להלין על משהו טריוויאלי – אני יודע שאני אעשה זאת.

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

מעשנים? הנה סרטון שיעזור לכם להפסיק!


מעשנים? הנה סרטון שיעזור לכם להפסיק!

בסרטון הבא תוכלו לראות ניסוי ביתי. בניסוי השתמש האיש במכונת ואקום מיוחדת שבנה כך שהעשן יעבור דרך המים. בסך הכל הוא השתמש ב-2 פקטים של סיגריות  = 400 סיגריות. כל אחת מהסיגריות מכילה 18mg עטרן (זפת).
לאחר ש"שאב" את כל הסיגריות, הוא לקח את הבקבוק עם המים השחורים שנוצרו והרתיח אותו על מנת לאדות את המים. צפו בתוצאה..



יום שבת, 4 בספטמבר 2010

מחשבון אמיתי לבדיקת אורך חיים

המחשבון הזה לקח את כל האלמנטים חישב אותם יחד,וקובע עד איזה גיל תחיו.
המחשבון נבדק על פי נתונים של אנשים שכבר מתו ועל פי אורח חייהם.אם תראו שחייכם קצרים יש טיפים למטה איך לנהוג.
שווה לבדוק.

הערת אגב:מי שהוריו קבלו סוכרת בגיל זקנה זה לא אומר שיש במשפחה תורשה של מחלת סוכר כנ"ל גם מחלות לב.


http://www.goleango.com/life-length-calculator.php
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג