תיעוד מיוחד: הנער המתנדב באימון עם הכבאים
המתנדב בן ה-16 אלעד ריבן, שמצא את מותו בשריפה הגדולה בכרמל, היה "גיבור שרץ לאש" כפי שתיארה אותו אמו. סרטון שהגיע לידי ynet מראה את אימוניו במסגרת מכבי האש
קרן נתנזון
|
"גיבור שרץ לאש" - כך תיארה הבוקר צביה את בנה אלעד ריבן, שנספה בשריפה הגדולה בכרמל. הנער, שחגג את יום הולדתו ה-16 בחודש שעבר, התנדב לשירותי הכבאות בחיפה והתגייס למאבק באש, במהלכו מצא את מותו הטראגי. בסרטון שהגיע לידי ynet נראה ריבן במהלך אימונים שהכשירו אותו במסגרת פרויקט "מעורבות אישית" מטעם בית הספר.
ריבן (באפוד שחור) נראה לצד שניים מחבריו המתנדבים ברכב כיבוי האש ומתפעל את זרנוק המים במהלך האימונים, כשהוא עוטה ציוד מגן. "אנחנו אלעד ריבן, אדיר כהנא מור יעקובוביץ', בתחנת כבאות והצלה של אזור חיפה והצפון, תחנת פארק הכרמל. אנחנו כאן באימון שאנחנו עושים פעם בשבוע במשמרת שלנו לקראת הקיץ, לקראת השריפות כדי שנהיה מוכנים לכל פעולה. אנחנו מתנדבים בתור כבאים. אנחנו צריכים לעשות 60 שעות, אבל אנחנו ממשיכים בכיתה י', י"א, י"ב ואנחנו נהנים מכל רגע".
"שכשראה עשן, עזב את בית הספר ורץ לעזור"
"הסרטון הזה מתעד את ההתנדבות של אלעד וחבריו", סיפרה המחנכת של אלעד, מלי צנגוט. "במסגרת הפרויקט 'מחויבות אישית' מתחייבים התלמידים להתנדב 60 שעות בשנה, אבל אלעד התנדב מאות שעות, הוא נחשף לנושא הזה של כיבוי האש ואהב אותו מאד והלך בעצמו לקורס כיבוי אש בשנה שעברה.
"הסרטון עצמו הוצג השנה בפני תלמידי המחזור שמתחתיו מכיתותי', כדי לעודד אותם לקחת חלק בפרויקט. זו היתה התנדבות אמיתית שהמשיכה גם בכיתה יא', התנדבות שבה הוא מצא את מותו. זו אבידה גדולה מאד, הוא היה בן יחיד וזה אסון בלתי נתפס".
ריבן (משמאל) עם החברים בסרטון מאימון מכבי האש
ההורים צביה ואמיל ספדו לבנם, שרק לפני חודש חגג את יום הולדתו ה-16 במסיבת הפתעה שארגנו לו חבריו: "בן 16 שנה שרץ אל האש, כדי להציל חיי אדם וקיפד את חייו. בן יחיד להוריו צביה ואמיל, תלמיד כיתה י"א בבית הספר הריאלי בחיפה. תלמיד מצטיין, לפני שנה הצטרף למערך כיבוי האש בחיפה במסגרת צופי אש כמתנדב. ילד איכות.
"כשראה את העשן המתמר מעל הכרמל עזב את בית הספר ורץ לעזור בכיבוי השריפה. היה קרוב לאוטובוס הסוהרים שעלה באש, רץ להציל חיים, ונלכד באש. כך קיפד את חייו. ילד גיבור שרץ אל האש, במקום לברוח ממנה ולהציל את חייו. אהב טיסה ולמד להטיס מטוס קל, חלם להיות טייס. אהב ספורט, אהב ללמוד כל דבר, ואהב את החיים. כך נופלים גיבורים".
"ביום חמישי אלעד ביקש לצאת מהכיתה ואפשרתי לו" נזכרת המחנכת צנגוט. "הוא יצא אחרי ההפסקה, צלצל לאמא שלו וביקש שתביא מדים של כיבוי האש ושתקפיץ אותו לחפ"ק.
היא לא רצתה שהוא ילך, אבל סיפרה שאמר שאם היא לא תיקח אותו, הוא ייסע בעצמו באוטובוס. כשהתחילו להגיע ידיעות על הרוגים, החברים והמשפחה ניסו להתקשר אליו והוא לא ענה. ידעתי שקרה לו משהו. אני מכירה אותו כילד אחראי ולא היה מצב שלא היה מתקשר כל כך הרבה שעות".
"רק בלילה קיבלנו את התשובה הרשמית והתגובות היו קשות. הם כל הזמן קיוו - אולי החליט להסתתר, אולי החליט להיעלם, אולי נסע לאילת - השערות שילדים שחיפשו תקווה להיאחז בה. הם רוצים שמרוץ הלפיד בחיפה בחנוכה בשנה הבאה יהיה על שמו. בנוסף ניטע יער על שמו כי הוא כל כך אהב טבע, רק רצה לעזור, הוא היה הומניסט בנשמתו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה