לוויות בכל הארץ: "חושך במקום אור של חנוכה"

אלמנתו של מאור גנון שרה מעל קברו הטרי את השיר "הו רב חובל" ואמרה: "אני גאה בך". מפקדו של חגי ז'ורנו סיפר כיצד נאבק להתקבל לקורס הקצינים, קרובו של שאדי ביבאר סיפר על בתו שפרצה בבכי כשלא שב וחבריו של סיום צגאי לשירות התקשו לעצור את הדמעות. אלפים ליוו למנוחות את נספי האסון בכרמל

כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות"

ישראל בוכה על קורבנות האסון בכרמל: בזמן שהכבאים ממשיכים להיאבק בלהבות, אלפי בני אדם השתתפו עד שעות הצהריים (יום ו') בהלוויותיהם של חלק מצוערי שירות בתי הסוהר שנשרפו אמש למוות לאחר שהאוטובוס בו נסעו נקלע ללהבות. "בחנוכה הזה האור והשמחה התחלפו בחושך ואבדון", אמרה בכאב רב-גונדר רונית מצליח, מפקדת בית הסוהר נווה תרצה, בעקבות האסון הכבד.

בבית העלמין בצפת ליוו מאות בני אדם למנוחות את אשרת פינטו, ששירתה כמש"קית מודיעין בנווה תרצה עד שהחליטה לצאת לקורס הצוערים. אביה יצחק פנה לאל: "אם החלטת לקחת אותה, למה בדרך הנוראית של שריפה? למה נתת לי אותה בארון ריק?". רב-גונדר מצליח סיפרה כי מדובר ב"גיבורה אמיתית" שהייתה חדורת מוטיבציה לתרום למדינה. ראש העיר צפת, אילן שוחט, סיפר בכאב כי רק יום לפני האסון, חילקה אושרת סופגניות לילדים בהוסטל. "העיר צפת מרכינה את ראשה בלב שותת ובעיניים דומעות. אנו נפרדים מאהבת וגאוות העיר".

סיוון, אלמנתו של מאור גנון, שרה בהלווייתו את השיר "הו רב חובל" שתכננה לשיר לו בתום קורס הקצינים. "לבי לבי כתם דם שותת", שרה לזכר בעלה המנוח. "אני גאה בך ואוהבת אותך. תסתכל על החברים שלך, על המשפחה שלך. כולם פה, מצדיעים לך", אמרה. האח אלון ספד: "גיבור שלי, כל כך רציתי להגיע לסוף קורס הקצינים שלך, לטקס, להצדיע לך. אני מצדיע לך פה". מפקד יחידת נחשון, תת-גונדר יוסי מקדש, סיפר כי בשב"ס צפו למאור "עתיד גדול כמנהיג ומפקד". גנון הותיר אחריו אשה וילדה בת 3, הילה.

"אהבת וגאוות העיר". אשרת פינטו מובאת למנוחות (צילום: אביהו שפירא)

אלמנתו של ערן ויזל מקריית ביאליק, פזית, הבטיחה מעל קברו הטרי בבית העלמין הצבאי בחיפה להמשיך לדאוג לבתם הקטנה לינוי. "היית לי איש סוד, בעל וחבר", אמרה. ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, אמר: "נס חנוכה לא היה פה. ערן חרף נפשו להציל חיי אחרים ולא שרד את האש". דוקורסקי סיפר כי רק לפני ימים ספורים נפגש עם נציגי משרד הביטחון כדי לדון בהקמת אנדרטה חדשה לחללים בני קריית ביאליק. "ייחלנו שלא נצטרך להוסיף עוד שמות נופלים לאנדרטה החדשה, אבל כל כך מהר התבשרנו, ערן, כי שמך יצטרף ל-135 החללים תושבי הקריה". 

מי ייקח את הילדה לגן? 

בכפר ג'ת, מאות חלקו כבוד אחרון לשאדי ביבאר. "שאדי מת מות גיבורים", אמרה נציגת השב"ס, "אתה עוזב אותנו היום, אבל דרכך תישאר איתנו. תמיד נזכור את החיוך והמוטיבציה והדרך המקצועית שלך". קרוב משפחתו, מאהר, סיפר כי שאדי היה תלמיד מצטיין שסייע לבני משפחתו כשנדרש לכך. בתו בת השנתיים, חלא, פרצה בבכי כשלא שב הביתה: "הילדה הזאת לא תזכה שייקח אותה לגן ולמסיבות. אני מקווה שאמא שלה תצליח למרות הקושי". 

ארונו של מאור גנון. "עתיד גדול כמנהיג ומפקד" (צילום: רויטרס)

הצוער סיום צגאי, תושב נתיבות, הותיר אחריו אשה ושלושה ילדיו. הם הביטו דקות ארוכות בכלי הרכב שהביא את ארונו לבית העלמין והתקשו להיפרד. חבריו לשירות לא הצליחו לעצור את הדמעות שזלגו מעיניהם. "אח שלי היקר, היית גיבור", ספד זנבה, אחיו של צגאי. "הלכת להרבה מקרים דומים וחזרת בשלום, אך עכשיו לא חזרת. תמיד אהבת לעזור לכולנו בכל, כולם אהבו אותך". האח סיפר כי סיום התלבט רבות אם לצאת לקורס הצוערים, בגלל המרחק מאשתו וילדיו, אך חבריו ובני משפחתו שכנעו אותו לצאת בכל זאת.

בן-דודו של צגאי ספד לו בדמעות ואמר: "היית שמחת החיים של כל מי שנמצא פה". אביחי, חברו לגדוד המילואים, אמר: "היית דוגמה ומופת לחברה הישראלית בכלל ולקהילה האתיופית בפרט".

 

"מעמודי התווך של הכלא". חגי ז'ורנו מובא למנוחות (צילום: זאב טרכרטמן)

"הוא היה צוער עם שמחת חיים שהקדיש את יומו למשפחתו ולשירות", ספד גונדר-משנה שלום יעקב. "קשה לשכוח את החיוך שלו. שב"ס מבקש לחבק את משפחתו. אנחנו נהיה כתף למשפחה". רב-גונדר יעקב הוסיף כי "איבדנו בחטף את מיטב בנותינו ובנינו, 39 צוערי הקורס. הם יצאו למשימה להציל אסירים ונספו במשימה. הצוערים היו אמורים להיות שדרת הפיקוד של שב"ס, מלח הארץ - והם אינם איתנו עוד".  

"קדושי על" 

בקריית גת מבכים את לכתם של שניים מתושבי העיר - חג'י ז'ורנו ורועי ביטון. מאות ליוו היום את ז'ורנו, בן 28, בדרכו

האחרונה. "איפה היית, אלוהים?", זעקו בני משפחתו, "האש אכלה אותם. אלוהים היה רע באותו הרגע, למה לא עזרת להם? הם באו להציל חיים".

מפקדו של ז'ורנו, סגן-גונדר אלי גבאי, סיפר כיצד נאבק כדי להתקבל לקורס הצוערים, כדי להשפיע ולהיות מעורב. "דרך נפילתך בדרך להציל אחרים מאפיינת את כל שירותך", אמר, "היית מעמודי התווך של בית הסוהר אוהלי קידר בבאר שבע. זכית לאהבה מצד אסירים ולהערכה רבה מצד מפקדיך. אש חנוכה שהייתה אמורה להאיר הפכה לאש מאכלת, לך ולחבריך דוד ביטון, שהייתם כדוד ויהונתן, שגם במותם לא נפרדו ועוד קצינים רבים ויקרים לשירות".

רב העיר, משה הבלין, אמר בבכי: "כל בית ישראל יבכו את השריפה ששרפה את העם וקריית גת לקתה כפליים שני בחורים חמד שמסרו את נפשם. אנחנו לא מבינים את דרכי האלוהים, אבל הקדושים הללו שהלכו להציל אחרים ומתו הם קדושי על, איש לא יכול לעמוד לצדם".