קצין המשטרה הבכיר נספה: "תמיד היה טוב מדי"

בעת שאהובה תומר עדיין נלחמת על חייה, קיבלו במשטרה את ההודעה על מות נצ"מ ליאור בוקר, קצין האג"מ של המחוז הצפוני. "הוא איבד את חייו כדי להציל אחרים", התייפחה אלמנתו

תומר ולמר

שעות של מתח מורט עצבים הסתיימו היום (ו') בקבלת הבשורה הקשה על מותו של ניצב-משנה ליאור בוקר, קצין אגף המודיעין של המחוז הצפוני במשטרה, שנספה בשריפה בכרמל. המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן, הגיע בעצמו לבית המשפחה בפרדס-חנה כדי למסור לקרוביו של בוקר את ההודעה על מותו. בהמשך הגיע לבית החולים רמב"ם כדי לחזק את משפחות הפצועים.

לאחר מסיבת העיתונאים שבה עדכן המפכ"ל על המתרחש במוקדי האש, הוא קיבל לידיו את תג השם המפוחם של נצ"מ בוקר מידי קצין כיבוי אש שהיה בזירת האירוע בדרך לבית אורן. ניצב שמעון קורן, מפקד המחוז הצפוני, סיפר כי התג נמצא בין שרידי הגופות שהועברו למכון לרפואה משפטית באבו כביר. "הוא היה חבר לעבודה, חבר לחיים, מקצוען אמיתי קשה לי מאוד לדבר על זה, אנו בני אותו מחזור בקורס קצינים מ-1981. 30 שנה אנחנו מכירים", סיפר.

ניצב משנה ליאור בוקר. המפכ"ל קיבל את תג השם

במקביל, ממשיכים הוא ואנשיו להתפלל להחלמתה של מפקדת משטרת חיפה, ניצב-משנה אהובה תומר, שנפגעה אנושות בדליקה ונלחמת על חייה בבית החולים. בוקר הוגדר תחילה נעדר והקשר עמו אבד אחרי שאתמול עשה דרכו לזירת השריפה כדי לסייע לחלץ את תושבי האזור מאימת הלהבות.

"הוא יצא בבוקר ליום שגרתי בעבודה", סיפרה בהלם ל-ynet אלמנתו של בוקר, נאווה. "בצהריים הייתה לנו שיחה קצרה כי הייתי עסוקה. מאוחר יותר הוא התקשר אלי ואמר לי שיש שריפה שמשתוללת בצפון. שאלתי אותו אם זה דחוף, והוא ענה שלמרות שלא, הוא בדרך לשם".

רק שעה אחר-כך התקשרה נאווה לבעלה, והבחינה כי משהו אינו כשורה. "רציתי לשאול מה שלומו. שמעתי צעקות בקשר והוא אמר לי שהוא לא יכול לדבר כרגע. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו", היא סיפרה בדמעות, "כמה דקות אחר כך ניסיתי שוב, אבל הטלפון לא היה זמין. הבנתי שקרה משהו חריג".  

השעות חלפו, וככל שגברו הדיווחים על מימדי האסון המתחולל בצפון - גבר חששה של נאווה, במיוחד בשל כך שלאורך כל אותו זמן לא יצר בעלה כל קשר עמה. "הוא אדם מסור כל כך למשפחה שלו. אין דבר כזה שאני אתקשר אליו והוא לא יחזור אליי, או לפחות יישלח אס.אם.אס. כדי להרגיע אותי שהכל בסדר. הטלפון שלו לא היה זמין. התחלתי לדאוג נורא".

הכתב הודיע לאשה בטלפון: "אמרו שליאור נהרג"

זמן מה אחר-כך, החלה נאווה לחשוש כי הרע מכל התרחש. "החברים שלו התחילו להתקשר אליי ושאלו אותי: 'נאווה, את רוצה שנהיה איתך?'. שאלתי אותם אם הם יודעים משהו והסברתי שאני פשוט מתה מדאגה. אבל הם המשיכו לשתוק. אחרי כמה דקות, התקשר אלי כתב של אחד המקומונים מהאזור ושאל אותי אם אני מכירה מישהו בשם בוקר. עניתי לו שכן ושאלתי אותו מה העניין, אז הוא ענה לי שהוא נהרג. הטלפון שלי נפל מהיד".

בוקר הותיר אחריו, מלבד רעייתו, שלוש בנות. פרט להן, הוא גידל גם את שתי בנותיה של אשתו מנישואים קודמים. "התחתנו לפני 14 שנה. הוא היה אדם מדהים והאהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים", סיפרה נאווה כשהיא מתקשה לעצור את זרם הדמעות מעיניה. "לשנינו זה היה פרק ב' בחיים שלנו, תקופה כיפית מאוד. לא יכולתי למצוא מישהו יותר טוב ממנו".

משעות הבוקר פקדו את בית המשפחה עשרות שוטרים ובעלי תפקידים אחרים במערכת הביטחון, שהגיעו לחזק את ידיה של נאווה ובנותיהם. "מה שהכי מרגיז אותי זה שתמיד הוא היה טוב מדי, תמיד היה חשוב לו להיות ראשון. הוא איבד את החיים שלו כדי להציל אחרים. גם בחורף לפני שנתיים, הוא סיכן את החיים שלו כדי להציל קשישה בשיטפונות. הוא לא היסס לרגע, קפץ פנימה והציל את חייה".

"נתגבר על הכל" 

ניצב קורן היה זה שבישר אתמול לרעייתו של בוקר את הבשורה הקשה על כך

שבעלה נעדר לאחר שנקלע לחזית האש. "זה כואב. זה קשה. מדובר באדם מקצועי ונחוש, איש אמיץ, מפוכח ומחושב, חבר, איש משטרה ומקצוען".

קורן סיפר גם על האווירה הקשה בה נתונים קציניו ושוטריו בעקבות האירועים הטראגיים אתמול, בהם נפגעו רבים מחבריהם. "הם שמעו בקשר את הקולות, הם שמעו את המפקדים שלהם בדקות האחרונות שלהם. צריך להיות אמיץ מאוד כדי לעמוד בזה, צריך לטפל באנשים האלה, זה לא פשוט. למרות זאת, הם לא אומרים אנחנו לא יכולים, הם לא מסתכלים ימינה ושמאלה, הם ממשיכים לרוץ לתוך האש, הם ממשיכים לעסוק בהצלת חיי אדם", אמר.

במהלך הביקור בבית החולים רמב"ם, הציג מפקד המחוז לרב-ניצב כהן את אביו של הפצוע ג'לאל בסאן, שהיה בעברו איש משטרה. "ראיתי את הבן שלך", אמר המפכ"ל, "הוא איש חזק. אנחנו עושים את המקסימום. ייקח זמן, אבל נתגבר על הכול". האב סיפר שבנו משרת כבר עשור בשב"ס. "אנחנו מקווים לטוב", אמר.

ניצב קורן סיפר ל-ynet: "עדיין אין שליטה על השריפה. ההערכה הראשונית היא שתופסים טרמפ ומציתים באופן מכוון, אך עדיין לא מצאנו חשודים". בן דודו של דני חייט, פצוע נוסף, סיפר: "דני תמיד היה ראשון בכל מקום, אני פשוט לא מסוגל לראות אותו ככה. כשפינו אותו, הוא התקשר מהאמבולנס לאבא שלו ואמר 'אל תדאג, נכוויתי קצת, אבל נורא, אל תמהר להגיע'".