עודכן 00:23 05/12/2010
אסף אוזן
זו היתה המשימה המבצעית הראשונה של צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר - לפנות כלא משריפה. הם נקראו אליה בחיפזון, מתוך המגורים. ברגע האחרון הודיע מפקד הקורס ששלוש צוערות שהן אמהות לילדים לא יצאו לדרך, וכך ניצלו חייהן של דקלה אוחנה והילה יופה-צצנה
(2:36 דקות)
פרסום
הצוערת דקלה אוחנה לא מפסיקה להיזכר ביום חמישי. עוד קשה לה לעכל את האסון שאירע אז בין הלהבות. היא הייתה שם, ליד החברים, ועמדה עם תיק הכוננות יחד עם כולם, מוכנה לעלות לאוטובוס כדי לפנות את האסירים מכלא דמון. אלא שאז - הודיעו לה שהיא משוחררת.
"מפקדת המחלקה הגיעה אלינו ואמרה שהוחלט לשחרר את האמהות הביתה", אומרת אוחנה. גם הצוערת הילה יופה-צצנה מתקשה להשתחרר מהרגע שבו נפרדה מהחברים בפעם האחרונה. "אני מחכה ליום ראשון, לראות במגורים את כולם. זה עוד לא נתפס שאיש לא יהיה שם", היא מבכה.
רק בדרך נס, דקלה והילה לא עלו על אוטובוס התופת - מישהו בפיקוד הבכיר החליט שאמהות לא יוצאות למשימה. "התחלתי להתקשר לחברים ואיש מהם לא ענה", אומרת יופה-צצנה בעצב. "מהתקשורת הבנו שלא נשאר אף אחד".
רגשותיהן של השתיים מעורבים. מצד אחד הן שמחות על שקיבלו את חייהן במתנה, ומצד שני - ברגע אחד הן איבדו לתמיד את כל חבירהן מהקורס. "אלה תחושות ממש נוראיות", מספרת אוחנה.
(2:36 דקות)
פרסום
הצוערת דקלה אוחנה לא מפסיקה להיזכר ביום חמישי. עוד קשה לה לעכל את האסון שאירע אז בין הלהבות. היא הייתה שם, ליד החברים, ועמדה עם תיק הכוננות יחד עם כולם, מוכנה לעלות לאוטובוס כדי לפנות את האסירים מכלא דמון. אלא שאז - הודיעו לה שהיא משוחררת.
"מפקדת המחלקה הגיעה אלינו ואמרה שהוחלט לשחרר את האמהות הביתה", אומרת אוחנה. גם הצוערת הילה יופה-צצנה מתקשה להשתחרר מהרגע שבו נפרדה מהחברים בפעם האחרונה. "אני מחכה ליום ראשון, לראות במגורים את כולם. זה עוד לא נתפס שאיש לא יהיה שם", היא מבכה.
רק בדרך נס, דקלה והילה לא עלו על אוטובוס התופת - מישהו בפיקוד הבכיר החליט שאמהות לא יוצאות למשימה. "התחלתי להתקשר לחברים ואיש מהם לא ענה", אומרת יופה-צצנה בעצב. "מהתקשורת הבנו שלא נשאר אף אחד".
רגשותיהן של השתיים מעורבים. מצד אחד הן שמחות על שקיבלו את חייהן במתנה, ומצד שני - ברגע אחד הן איבדו לתמיד את כל חבירהן מהקורס. "אלה תחושות ממש נוראיות", מספרת אוחנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה