תסיסה בצבא מצרים: קבוצת גנרלים מעוניינת במשטר צבאי קבוע

עודכן 20:46 13/02/2011

אלון בן דוד

לאחר הודעת הצבא במצרים שמבטלת את כל המוסדות האזרחיים לצורך בנייתם מחדש בחודשים הקרובים, כי לצד הניסיון קבוצת גנרלים מעוניינת להנחיל משטר צבאי קבוע במדינה. פרשנות

צבא מצרים הודיע הבוקר (ראשון) כי הוא פותח במהלכי שינוי המנגנון השלטוני במדינה, בהם ביטול החוקה הנוכחית, פיזור הפרלמנט ומינוי ועדה לכתיבת חוקה חדשה למצרים. אולם כעת מתברר כי גם בתוך צבא המצרי יש תסיסה ומאבק חריף בין שתי קבוצות שמעוניינות בתהליכים שונים בתוך המדינה.

על פי פרשנים, הגנרל חוסיין טנטאווי, שהוא שר ההגנה וראש המעוצה הצבאית העליונה, מנסה לשמר את המוסדות האזרחיים. מנגד, קבוצתה בראשות גנרל סובחי, שהוא מפקד הארמיה השלישית, מנסה להוביל קו של השתלטות הצבא על המדינה.

הודעתו של הצבא היום בעצם מבטלת את כל המוסדות האזרחיים ופועלת לקיום בחירות תוך שישה חודשים במצרים. אולם יש לזכור כי לא ניתן לבנות את מוסדות המדינה מחדש תוך שישה חודשים.

בעוד הצבא מנסה למנוע מצב של כאוס ונע בין דמוקרטיה לחוקים מגבילים, בממשלת מצרים עסוקים בניסיונות הרגעה. ראש ממשלת מצרים, אחמד שפיק אמר במסיבת עיתונאים כי מצבה הכלכלי של מצרים איתן ויציב והבטיח כי עתה יפעל למלחמה בשחיתות.

היום שאחרי מובארק: הצבא יבטל את החוקה ויפזר את הפרלמנט

עודכן 15:47 13/02/2011

סוכנויות הידיעות

המועצה העליונה של הצבא האוחזת במושכות השלטון החלה לבצע שינויים במדינה. בהודעה שפרסם הצבא הודיע כי ימנה ועדה שבמשך שישה חודשים תפעל לניסוח חוקה חדשה למצרים, עד לבחירות חופשיות. אך למרות ההצהרות ברוח דמוקרטית, כעבור מספר שעות יצאה בצבא גם הוראה האוסרת על אסיפות איגודים מקצועיים ושביתות

צבא מצרים פתח במהלכי שינוי המנגנון השלטוני במדינה. המועצה העליונה של הצבא הודיעה היום (ראשון) כי תבטל את החוקה הנוכחית, תפזר את הפרלמנט ותמנה ועדה לכתיבת חוקה חדשה למצרים.

לפי הצהרה שפורסמה בטלוויזה המצרית, הוועדה תמונה לשישה חודשים במהלכם עליה להשלים את משימתה, אז צפויות להיערך הבחירות החופשיות הראשונות במצרים מאז פרוץ מהפיכת הקצינים החופשיים ב-1952.

אולם זמן קצר אחרי שהודיעו על שינויים במדינה לקראת דמוקרטיה, הוציא  הצבא כרוז האוסר על התכנסויות של איגודי עובדים, אסר על שביתות ודרש מכל אזרחי מצרים לחדול מהפגנות ולשוב לעבודה.

בעוד הצבא מנסה למנוע מצב של כאוס ונע בין דמוקרטיה לחוקים מגבילים, בממשלת מצרים עסוקים בניסיונות הרגעה. ראש ממשלת מצרים, אחמד שפיק אמר במסיבת עיתונאים כי מצבה הכלכלי של מצרים איתן ויציב והבטיח כי עתה יפעל למלחמה בשחיתות.

"אני מבטיח שהקבינט הנוכחי ישיב את הזכויות אל העם", אמר ראש הממשלה. כשהוא מדבר על המצב הכלכלי של מצרים ניסה לייצר תחושה של יציבות. "המצב הכלכלי שלנו יציב", הצהיר שפיק.

לדבריו, למדינה יש רזרבות תקציביות מספיקות לתקופה הקרובה. "מצבנו מעודד", אמר ראש הממשלה אך הזהיר כי כי אם מצב הביניים ימשך והמדינה לא תתייצב במהרה "עלולים להופיע מכשולים". בנאומו אישר ראש הממשלה המצרי את הדיווחים כי הנשיא שלעבר נמצא במעונו בשארם א-שייח'.

תמונתו של הנשיא הורדה מבניין הפרלמנט

 מצרים. אזרחים מוחים את עקבות הנשיא האחרון 
 צילום : רויטרס (ארכיון)   

בינתיים, למרות התפטרותו של הנשיא מובארק, הסדר במצרים לא שב לגמרי על כנו. רבים עדיין נמצאים בכיכר תחריר והצבא מנסה לפנותם מהמקום. עדי ראייה סיפרו כי המפגינים בכיכר המשיכו לצעוק: "מהפכה, מהפכה עד הניצחון".

בשעות הצהריים נשמעו יריות במהלך הפגנה בהשתתפות מאות שוטרים שנערכה מול משרד הפנים. עם זאת איש ביטחון שנמצא במקום סיפר כי מדובר ביריות אזהרה באוויר.

במקביל יש מי שעסוקים במחיקת עקבותיו של הנשיא האחרון. אזרחים מצרים החלו בהורדת הפורטרטים של מובארק שהיו תלויים בימי שלטונו על מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים. עד ראייה סיפר כי תמונתו של הנשיא לשעבר הוסרה גם מבניין הקבינט.  

אפקט מצרים: אלפי מפגינים בטהרן, אזרח נהרג במהומות

עודכן 16:50 14/02/2011

רויטרס וצבי יחזקאלי

המונים מתומכי האופוזציה צועדים בערים באיראן בהפגנת הזדהות עם מצרים ותוניסיה. כוחות הביטחון פתחו לעברם בירי גז מדמיע ועשרות נעצרו. "הם יורים על המפגינים", סיפר עד ראייה. במקביל, ביתו של מנהיג האופוזיציה מוסאווי כותר

כוחות הביטחון באיראן פתחו היום (שני) בירי גז מדמיע אל עבר אלפי בני אדם שהתאספו בכיכר בטהרן להפגנת תמיכה בעם במצרים ובתוניסיה. רשת אל ערבייה דיווחה כי אזרח נהרג במהלך המהומות.

"אלפים כאן צועדים וכוחות הביטחון יורים עליהם", סיפר עד ראייה מתוך המהומות. כוחות גדולים של משטרה וביטחון חמושים באמצעים לפיזור הפגנות ניצבים מסביב לכיכר אימאם חוסיין בטהרן ערוכים לקרב.

עדי ראיה סיפרו כי במקומות אחרים בעיר התפתחו מספר עימותים נקודתיים. במהלך התנגשויות בבירה טהרן ובעיר איספהן  נעצרו עשרות תומכי אופוזיציה בידי כוחות הביטחון.

"אלפים צועדים ברחובות והיו מספר עימותים. ראיתי עשן ואני לא בטוח אם זה היה גז מדמיע או לא", סיפר אזרח אחר. המפגינים צועדים במורד הרחובות אינחילאב ואזאדי אל עבר כיכר אזאדי במרכז טהרן.

במקביל, כוחות הביטחון כיתרו את בתיהם של מנהיגי האופוזיציה, מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי. קווי הטלפון של השניים, הנתונים במעצר בית, נותקו וכוחות הביטחון מנעו מנשותיהם להצטרף להפגנות.

מבחן האופוזיציה באיראן

ההפגנה היא מבחן כוח לכוחות האופוזיציה באיראן, שלא גדשו את הרחובות מאז ספטמבר 2009.  נראה כי השלטון באיראן, היום כבעבר, לא מהסס לדכא גם הפעם את המהומות בכוח.

אתמול שבה האופוזיציה וקראה לתומכיה להגיע להפגנה. אנשי האופוזיציה האשימו את הממשלה בצביעות בשל התנהלותה. לטענתם, הממשל הביעו תמיכתן במהפכות במצרים ותוניסיה, אך מסרב לפעילים פוליטיים לקיים הפגנות שקטות בנושא.

כזכור, בעקבות המהומות במצרים שהובילו להתפטרותו של הנשיא, חוסני מובארק, התקיימו הפגנות מחאה נגד השלטון במדינות נוספות. בסוף השבוע הפגינו אלפים באלג'יריה וכ-500 בני אדם נעצרו.

הצבא מפנה את כיכר א-תחריר: "לא רוצים לראות כאן מפגינים אחרי היום"

 

עודכן 10:58 13/02/2011

רויטרס ואורי שאבי

למרות התפטרותו של מובארק, אלפי מצרים עדיין נמצאים בכיכר ומאות חיילים נשלחו לפנותם. במקום נרשמים עימותים בין הצבא למפגינים, שקוראים לחיילים לנהוג באיפוק ומסרבים לעזוב. עם זאת, תנועת כלי הרכב בכיכר חודשה

הצבא המצרי חסר סבלנות כלפי המפגינים בכיכר א-תחריר בקהיר. הבוקר (ראשון) החלו חיכוכים בין אלפי המפגינים שעוד נמצאים בכיכר לבין הצבא שניסה לפנותם מהמקום בכדי לאפשר את תנועת כלי הרכב.

 

 פרסום 

ראש המשטרה הצבאית הורה למפגינים להתפנות מיידית מהמקום. "אנחנו לא רוצים מפגינים בכיכר אחרי היום", אמר מוחמד אבראהים מוסטפה עלי. על פי הדיווחים, נרשמו אמנם חיכוכים בין הצדדים אולם לא נרשמו במקום עימותים אלימים. במקביל מפרקים מאות החיילים את אוהלי המחאה שנבנו במקום בעוד הפעילים הפרו-דמוקרטים צועקים לעברם: "בלי אלימות, בלי אלימות". בינתיים התחדשה תנועת כלי הרכב בכיכר, אחרי מעל לשבועיים של מחאות, כשהצבא מכתר את המפגינים, חוצץ בין קבוצות שונות שלהם ודוחק אותם הצידה.

הצבא קורא כעת למפגינים לאפשר את חזרת החיים בקהיר לסדרם אולם הוא הדגיש כי הוא מבין ומכבד את דרישותיהם. המפגינים העידו מצדם שהחיילים עצרו את ראשי המחאה ולקחו אותם למתחם הצבאי שהוקם סמוך למוזיאון הלאומי שנמצא בקרבת הכיכר המרכזית.

 

 

 ככה זה היה נראה עד היום. המפגינים חוגגים עם הצבא   צילום : רויטרס 

 

"אם נעזוב - הצבא לא ייענה לדרישותינו"

אותם מפגינים החלו בשנית להתמרמר על השלטון, שהוחלף רק ביום שישי כאשר הנשיא חוסני מובארק הגיש את התפטרותו. 

"תכננתי לעזוב היום אבל אחרי מה שהצבא עשה, המיליונים יחזרו שוב. המערכת המושחחת עדיין קיימת והיא חזרה להשתמש בדרך היחידה שהיא מבינה - כוח. אם נעזוב, הם לא ייענו לדרישותינו", אמר מוחמד, עובד תעשייה בן 38 שהיה בכיכר בתקופה האחרונה.

לפי עדותו של המפגין, נראה שהמפגינים התכוונו לארוז את חפציהם ולפנות את הכיכר אולם הם דבקים במאמציהם להביא לרפורמות במדינה ולשינוי מהותי במשטר. אתמול דווח שהם יתפנו מהמקום וימשיכו להגיע אליו כל יום שישי אך כעת נראה שהם החליטו אחרת. המפגינים דורשים לשחרר אסירים פוליטיים, לבצע רפורמות ולבטל את מצב החירום במדינה.

הבוקר בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למצב במצרים אחרי התפטרותו של מובארק וציין כי השכנה מדרום טיפחה וקידמה את הסכם השלום עם ישראל כל השנים, וזו אבן יסוד ליציבות במזרח התיכון כולו. נתניהו בירך על הודעת צבא מצרים כי ימשיך לכבד את הסכם השלום עם ישראל: "ממשלת ישראל מברכת על הודעת צבא מצרים כי תמשיך לכבד את כל ההסכמים עליהם חתמה, בהם הסכם השלום עם ישראל".

בביקור שקיימה ראש האופוזיציה, ציפי לבני, בבית הספר עירוני א' בתל-אביב בירכה על הודעת הצבא המצרי. "עלינו לברך על כך", אמרה. לדבריה ההודעה "היא טבעית כי מדובר גם באינטרס מצרי - ההמונים לא ייצאו שם לרחובות בגלל הסכסוך עם ישראל".

ההודעה שנמסרה אתמול על ידי הצבא המצרי על כך שיישמרו ההסכמים הבינלאומיים והאזוריים חשובה ועלינו לברך על כך. היא טבעית כי מדובר גם באינטרס מצרי-ההמונים לא יצאו שם לרחובות בגלל הסכסוך עם ישראל".

סיפור התולעת האיראנית - מרתק!! (שיתוק הכור האירני ע"י וירוס מחשבים)

"אל תיראי תולעת יעקב" (ישעיהו מ"א, י"ד)

מסתורין סביב טיל קיברנטי שגרם לנכות בשאיפות הנשק הגרעיני של איראן. נכתב על ידי אד ברנס. פורסם ב-26 נובמבר 2010  ב-פוקס ניוז. מאמר טיפה ארוך, אבל שווה קריאה!

מבט מן האויר על המתקן הגרעיני האירני בנתנז

במאה העשרים זו היתה בודאות משימה עבור ג'יימס בונד. המשימה: לחדור למפקדת האויב, המתקדמת ביותר ובעלת האבטחה הכבדה, במקום בו מדענים לפותים בידיו של אדון מרושע, בונים בסודיות נשק המסוגל להשמיד את העולם. להפוך את הנשק הזה לבלתי מזיק ולהסתלק בלי להתגלות. אבל במאה העשרים ואחת, לא משגרים את בונד, המשימה נמסרת לידיה של תולעת מחשב עדינה ומאד מתוחכמת, עוגיה של תוכנת מחשב הנקראת סטקסנט (stuxnet), אשר בשנה האחרונה לא רק חיבלה בתוכנית הגעין האיראנית אלא אף גרמה חשיבה מחודשת עצומה של נושא אבטחת מחשבים בכל העולם. סוכנויות מודיעין, חברות לאבטחת מחשבים ותעשיות גרעיניות ניסו לבחון את התולעת, מאז שהתגלתה ביוני על ידי חברה מבלרוס, שהיו לה עסקים עם איראן. ומה שהם גילו, לפי שון מק-גורק, המנהל בפועל של המחלקה להגנת המולדת, של בטחון הסייבר והתקשורת הלאומיים, הוא "שינוי כללי המשחק". המבנה של התולעת הינו כה מתקדם, היה זה "כאילו הגיע מטוס חמקן F-35 אל שדה הקרב של מלחמת העולם הראשונה", אומר רלף לנגנר, מומחה המחשבים אשר היה הראשון שהשמיע את האזעקה בנוגע ל-סטקסנט. אחרים קראו לזה "וירוס המחשב החמוש" הראשון. לומר בפשטות, סטקסנט מתקדם באופן שלא ייאמן, זו תולעת מחשב בלתי ניתנת לגילוי אשר נדרשו שנים כדי לבנותה, ותוכננה לקפוץ ממחשב למחשב עד למציאת המחשב תוכנת ההפעלה המוגנת הספציפית שאותה היא נועדה להשמיד: תוכנית העשרת הגרעין האיראנית. המטרה נראתה לכאורה כבלתי חדירה, היא נמצאה כמה קומות מתחת לפני הקרקע, ולא היתה מחוברת לרשת הכלל עולמית WWW. המשמעות היתה שהיה על התולעת סטקסנט לפעול כסוג של טיל שיוט מחשבי: כאשר עשתה את דרכה דרך מחשבים בלתי מחוברים, היה עליה לגדול ולהסתגל לאמצעי אבטחה ולשינויים אחרים, עד שהגיעה לזה שיביא אותה אל תוך המתקן הגרעיני. כאשר סוף סוף מצאה את מטרתה, היה עליה לעשות עליה מניפולציה בסודיות ולהביאה להתפשרות עד כדי הפסקת פעולתה הרגילה. ולבסוף, אחרי שמשימה זו הושגה, היה על התולעת להשמיד את עצמה בלי להשאיר עקבות. אנו למדים כי זה מה שקרה במתקני הגרעין האיראניים – הן בנתנז, שבו נמצאים מערכות הצנטריפוגות המעבדות אורניום לדלק גרעיני, ובמידה פחותה יותר, בבושהר, תחנת הכח הגרעינית של איראן. בנתנז, במשך קרוב ל-17 חדשים, סטקסנט עשתה את דרכה בשקט אל תוך המערכת וחיפשה את מטרתה, רכיב מסויים - ממיר התדירות, שיוצר על ידי יצרנית הציוד הגרמנית סימנס, המווסת את מהירות הסיבוב של הצנטריפוגות, המשמשות לייצור הדלק הגרעיני. התולעת השתלטה על מהירות הסיבוב של הצנטריפוגות, וגרמה להן לפרוץ בבת-אחת בסיבובים מהירים ביותר, שרק גרמו להן נזק, אך לא השמידו אותן. התולעת הסוותה את השינוי הזה במהירות, ולא אפשרה לתופעה זו להתגלות על מסכי הבקרה. בבושהר, בינתיים, מערכת תוכנה סודית שניה, אשר לנגנר מכנה "ראש קרבי דיגיטלי", כוונה אל עבר טורבינת הקיטור המסיבית של תחנת הכוח שנבנתה על ידי הרוסים. להלן תיאור האופן בו פעלה התולעת, על פי המומחים שבחנו אותה: המתקן הגרעיני באיראן פועל תחת מערכת אבטחה של "מרווח אויר", כלומר – אין לו חיבור לרשת, ובכך הוא מובטח בפני חדירות מבחוץ. סטקסנט תוכנן ונשלח אל תוך סביבת תחנת הכוח הגרעינית האיראנית בנתנז - כיצד זה נעשה, כנראה שלעולם לא נדע - כדי לזהם מספר מחשבים בהנחה כי מי מבין העובדים בתחנת הכוח אשר יקח אתו עבודה הביתה, על גבי כונן פלאש, יקלוט את התולעת ויביא אותה עמו בשובו אל תחנת הכוח. ברגע שהתולעת היתה בתוך תחנת הכוח, הצעד הבא היה לגרום לכך שמערכת המחשב שם תתן בה אמון ותאפשר לה להיכנס לתוכה. דבר זה הושג על ידי כך שהתולעת הכילה "אישור דיגיטלי" שנגנב מ-ג'יי-מיקרון, חברה גדולה בפארק תעשייתי בטייוואן. (כאשר התולעת נתגלתה מאוחר יותר, היא במהירות המירה את ה"אישור הדיגיטלי" המקורי באישור אחר, שאף הוא נגנב מחברה אחרת – ריאלטק, שנמצאת אף היא במרחק כמה דלתות מן הקודמת, בפארק התעשייתי בטייוואן). ברגע שהותרה חדירתה, התולעת הכילה ארבעה אלמנטים של "יום אפס", במטרתה הראשונה - מערכת ההפעלה "חלונות 7" - אשר פיקחה על התפעול הכללי של תחנת הכוח. אלמנט "יום אפס" הוא אלמנט נדיר בעל ערך פגיעוּת רב במערכות מחשב, שניתן לנצלו רק פעם אחת. שניים מגורמי הפגיעוּת היו ידועים, אבל השניים האחרים לא נתגלו מעולם. מומחים אומרים כי שום פורץ מחשבים (האקר) לא היה מבזבז אלמנטים של "יום אפס" בצורה כזאת. אחרי שחדרה למערכת ההפעלה "חלונות 7", התוכנה התכווננה אל "ממירי התדירות" המריצים את הצנטריפוגות. כדי לעשות זאת היא השתמשה במפרטים של יצרן הממירים. אחד מהם היתה וקון, חברה פינית, אחרת היתה פרארו פאייה, חברה איראנית. מה שמפתיע את המומחים בשלב הזה היא העובדה שהחברה האיראנית היתה כל כך סודית שאפילו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא ידעה עליה. התולעת גם הכירה את מערכת הבקרה המסובכת, שהפעילה את הצנטריפוגות, שנבנתה על ידי סימנס, היצרן הגרמני, ובמפתיע גם ידעה כיצד מערכת זו עובדת וכיצד להסוות בפניה את פעילות התולעת. בהסוותה את עצמה בפני מערכת האבטחה ומערכות אחרות של תחנת הכוח, התולעת ציוותה אז על הצנטריפוגות, להסתובב במהירות קיצונית, ואז להאיט בפתאומיות. פעולה זו גרמה נזק לממיר התדירות, לצנטריפוגות ולמיסבים, ואף פגמה באורניום שבתוך הצנורות. הדבר אף גרם למהנדסי הגרעין האיראניים לא להבין מה השתבש, כיוון שהבדיקות הממוחשבות לא נתנו חיווי על פעולה משובשת כלשהיא במערכת ההפעלה. ההערכות הן כי פעילות זו נמשכה יותר משנה, בהותירה את התכנית האיראנית בתוהו ובוהו. ותוך כדי פעילותה, התולעת התפתחה ואימצה את עצמה לתוך קרבי המערכת. וכאשר חדרו תולעים חדשות למערכת, הן נפגשו עם התולעת הקיימת ותחכומן התעצם. תוך כדי כך, התולעים דווחו לאחור אל שני שרתים שכנראה הופעלו על ידי סוכנויות המודיעין, אחד בדנמרק והשני במלזיה. השרתים עקבו אחרי התולעים וחדלו לפעול ברגע שהתולעים חדרו לנתנז. המאמצים שנעשו מאז כדי לאתר את השרתים האלה, עלו בתוהו. ענין זה נמשך עד יוני 2010, כאשר חברה בבלרוס, הקשורה עם תחנת הכוח האיראנית בבושאר, גילתה את התולעת באחת ממכונותיה. באופן מיידי היא הדביקה הודעה ברשת המפוקחת על ידי מומחי אבטחת מחשבים בכל העולם. באופן רגיל, מומחים אלה היו מתחילים מיד לחפש את מקור התולעת ולנתח אותה, במגמה למצוא רמזים שיעידו על מקורה ועוד פרטים נוספים. אבל זה לא קרה, כיוון שתוך דקות כל אתרי האתראה הותקפו והיו בלתי פעילים למשך 24 שעות. "נאלצתי להשתמש בדואר-אלקטרוני כדי לשלוח הודעות בעניין זה, אבל לא הצלחתי להשיג איש. מי שייצר את התולעת, קיבל כך יום שלם כדי לסלק את כל העקבות והרמזים אשר היו עלולים להוביל למקור התולעת", לפי אריק באייאר, מומחה אבטחת מחשבים, אשר בחן את סטקסנט "אין פורץ מחשבים (האקר) שיכול לעשות זאת". מומחים, כולל מפקחים מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אומרים כי למרות שאיראן טוענת ההיפך, התולעת הצליחה במשימתה: גרימת מבוכה בקרב מהנדסי הגרעין האיראניים והפסקת תכנית הגרעין שלהם. בגלל הסודיות האופפת את תכנית הגרעין האיראנית, איש אינו יכול להיות בטוח בדבר היקף הנזק שנגרם. אבל מקורות בתוך איראן ובמקומות אחרים אומרים כי תכנית הצנטריפוגות האיראנית פעלה הרבה מתחת לקיבולת שלה וכי העשרת האורניום דרכה במקום בעת שהתולעת חדרה למתקן התת-קרקעי. רק 4,000 מתוך 9,000 צנטריפוגות אשר, כפי הידוע, נמצאות בידי איראן, הופעלו למעשה. יש החושדים כי הסיבה לכך היא הצורך הקריטי להחליף את הצנטריפוגות שנפגעו. גם המספר המוגבל של הצנטריפוגות שהיו בשימוש התדלדל לבערך 3,700 יחידות, בגלל בעיות הכרוכות בהפעלתן. מפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אומרים כי החבלה מסבירה היטב את האיטיות של תכנית הגרעין, אשר הם ייחסו אותה לרמת הייצור הירודה של הציוד ולבעיות ניהול. בעת שהאיראנים נאבקו בעיכובים, הם החלו לחפש אחר סימנים לחבלה. דיווחים בלתי מאושרים מתוך איראן מעידים כי העומד בראש תחנת הכוח פוטר זמן קצר אחרי שהתולעת עשתה את דרכה אל תוך המערכת והחלה ליצור בעיות טכניות, וכי כמה מדענים אשר נחשדו בריגול נעלמו או הוצאו להורג. סוכני מודיעין הנגד החלו לעקוב אחר ההתקשרויות בין המדענים בשטח, תוך יצירת אוירה של פחד ופרנויה. איראן טוענת בנוקשות כי תכנית הגרעין שלה לא נפגעה על ידי התולעת. אבל בעת שהיא טוענת כך היא אישרה כלאחר-יד כי מתקני הגרעין שלה הוחלשו. כאשר חאמיד אלפור, ראש חברת המידע הטכנולוגי הלאומית, הודיע בספטמבר כי 30,000 מחשבים איראניים נפגעו על ידי התולעת, אבל מתקני הגרעין בטוחים, הוא הוסיף כי בין המחשבים שנפגעו היו מחשבים אישיים של מדענים במתקני הגרעין. מומחים אומרים כי לא יתכן שנתנז ובושאר נצלו מן התולעת, אם המחשבים של המהנדסים שלהם נפגעו. "הבאנו זאת לתוך המעבדה שלנו כדי לחקור את זה, ועל אף אמצעי הזהירות שנקטנו זה נפוץ לכל מקום במהירות שלא תיאמן", אומר ביירס. "התולעת תוכננה לא להשמדת המתקנים אלא להפוך אותם לבלתי יעילים. על ידי שינוי מהירויות הסיבוב, המיסבים (של הצנטריפוגות) מתבלים במהרה, ונוצר צורך להחליף ולתקן את הציוד. שינויי המהירות גם משפיעים על איכות האורניום המעובד בתוך הצנטריפוגות, תוך יצירת בעיות טכניות ההופכות את המתקן לבלתי יעיל", הוא הסביר. במלים אחרות – התולעת תוכננה כך שתאפשר לתכנית האיראנית להימשך, אך לא להצליח, בלי לדעת לעולם מדוע. לפי דייויד אולברייט מן המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, פגיעה נוספת שניתן לייחס לתולעת היא העובדה "שחייהם של המדענים העובדים במתקן הפכו להיות לגיהינום בגלל סוכני המודיעין הנגדי שהובאו אל תוך המתקנים" כדי ללחום בפרצה. באופן אירוני, גם אחרי גילויה, התולעת הצליחה בהאטת המאמץ האיראני הידוע לבניית נשק אטומי. לנגר אומר כי מאמצי האיראנים לנקות את המערכת שלהם מן התולעת "יימשכו כנראה עוד שנה עד לסיומם" ובמהלך זמן זה המתקנים לא יוכלו לפעול באופן רגיל, בכל מקום. אבל ככל שיכולות התולעת נעשות מובנות, הגאוניות והמסובכות שבה יצרו שאלה מעוררת תמיהה: מי עשה זאת? הספקולציות בדבר מקורה של התולעת התמקדו בתחילה על פורצי מחשבים (האקרים), או אפילו על חברות המנסות לשבש את המתחרים שלהן. אבל ככל שהמהנדסים הצליחו לפרק לנתחים את התולעת, הם למדו לא רק את עמקותה של התוכנה, את מכניזם ההתכוונות המסובך שלה (למרות שזיהמה יותר מ-100,00 מחשבים, היא גרמה נזק רק בנתנז), הכמות העצומה של עבודה שהושקעה בה – לפי הערכת מיקרוסופט יצירת התולעת דרשה 10,000 ימי עבודת אדם - ואודות מה שהתולעת ידעה, הרמזים צמצמו את מספר השחקנים הבאים בחשבון ליצירת דבר כזה, לכדי קומץ בלבד. "זוהי משימה שמדינה-אומה בונה, אם האפשרות השניה העומדת בפניה היא ללכת למלחמה", כתב יוסף ווק, מומחה אבטחה ישראלי. ביירס יותר בטוח - "זהו נשק צבאי", הוא אומר. מומחים אשר בדקו את התוכנה מאמינים עתה כי הרבה ממה שהתולעת "ידעה" ניתן היה להשיג רק על ידי התאגדות של סוכנויות מודיעין מערביות. מלכתחילה הופנו כל העיניים לעבר סוכנויות המודיעין של ישראל. מהנדסים שבדקו את התולעת מצאו "רמזים" שהצביעו לעבר מעורבות ישראלית. במקרה אחד הם מצאו את המלה "מירתוס" (Myrtus) משובצת בתוך התוכנה וטענו כי זו היתה התיחסות ל-אסתר, הדמות התנ"כית אשר הצילה את המדינה היהודית העתיקה מידי הפרסים. אבל מומחי מחשב אומרים שסביר כי "מירתוס" היא התיחסות כללית ל"מסופים המרוחקים שלי" (My RTUs = My Remote Terminal Units). לנגר טוען כי אין סוכנות מודיעין מערבית אשר יש לה את המיומנות להצליח במבצע כזה לבדה. התשובה המתקבלת ביותר על הדעת, לדעתו, היא קיום של התאגדות (קונסורציום) של סוכנויות מודיעין העובדות ביחד כדי לבנות את פצצת הסייבר הזו. הוא טוען כי מאד סביר שהשותפים הם ארצות הברית, בגלל יכולתה המקצועית ליצור את הוירוס, גרמניה, משום שללא הנדסת הפירוק של מוצר של סימנס יצירת הוירוס הזה היתה נמשכת שנים, ורוסיה, בגלל היכרותה הן עם המפעל הגרעיני האיראני והן עם המערכות של סימנס. אך קיים רמז אחד שנותר בתוך התוכנה אשר עשוי לספר לנו כל מה שאנו צריכים לדעת. בחלק אחר של התוכנה קיימת התייחסות בשפת מחשב מקובלת, אבל זו מאויתת בצורה שגויה. במקום לומר "DEADFOOT", מונח שנלקח מטייסים שפירושו כשל במנוע, בתוכנה זו המונח נכתב בצורה זו "DEADFOO7". אכן, 007 חזר - כתולעת מחשב...

נשק יום הדין - מה אנחנו יודעים על תכנית האטום?

פרויקט האטום של מדינת ישראל

מה אנחנו באמת יודעים על תכנית נשק יום הדין של המדינה בה אנו חיים? לא הרבה, בטח לא כמו מנחם טילמן - חוקר תולדות מדינת ישראל בעת החדשה.
זוהי תמצית הרצאתו שסוכמה ע"י בת שבע נוסבאום, אשר מחדשת לציבור בארץ את מה שמותר לדעת ואיש לא יודע על פרויקט האטום של מדינת ישראל.

האולם בבית יד לבנים ברעננה היה מלא מפה לפה.  הקהל נוהר למפגש החודשי שכולו ציונות, והנה לכם הסימן שהציונות עדיין חיה נושמת ובועטת.
במפגש ב-14.01.2011 היה המרצה האורח מנחם טילמן, חוקר תולדות המדינה והאיש שיודע הרבה מעבר למה שיודע האיש ברחוב, גם החכם והאינטליגנטי בהם.

המנחה ציפי לוין פתחה את הכנס וסקרה את אירועי סוף 2010. אי אפשר שלא להתייחס לדצמבר האחרון של השנה שחלפה, על קורותיה ומשמעויותיה.
מנחם טילמן סקר את תולדות המדינה ובמיוחד בשני העשורים הראשונים, שהם החשובים ביותר ובהם מתעצבת דמותה של המדינה. אלה שני העשורים המופלאים שהרימו את מדינת ישראל לדרגת האומות המובילות בעולם.

מעבר לפרויקט הגדול, הכלכלי, הצבאי והמדיני, שהם עדיין בחזקת פלא פלאים, מדבר מנחם טילמן על אותם הדברים שהשתיקה יפה להם והוא מציין שהדברים מבוססים על פרסומים גלויים, ובעיקר "ממקורות זרים".

הכל החל באוקטובר 1945, בימי טרום המדינה. בן גוריון ביקר במחנות ההשמדה דאכאו וברגן בלזן, חודשים ספורים לאחר שחרורן ע"י בנות הברית.  כאשר חזר לארץ ודיווח על אשר ראו עיניו, געשה הארץ. אז קיבל בן גוריון את אחת ההחלטות החשובות בחייו. זכורים דבריו: "כאשר אעמוד בראש מדינה יהודית, אעשה כל מאמץ לבסס יכולת גרעינית ופצצת אטום, כדי שלא נחזה עוד בתופעות כמו ברגן בלזן".

מנחם ממשיך ומתאר את הדינמיקה שלפני הכרזת המדינה, הספקות וחוסר הודאות בקרב מנהיגי העם. כל אלה לא עמדו בפני האיש בן גוריון. המדינה הוכרזה חרף המלחמה הצפויה עם הערבים והתוצאות ידועות.   כעבור שנים מעטות מדינת ישראל עשתה את הבלתי אפשרי: היא הפכה למדינה ה-6 בעולם, שברשותה נשק גרעיני.

 אבות לפרויקט האטום:  בן גוריון, שמעון פרס ופרופ'  ברגמן, מחשובי מדעני ישראל בכל הזמנים.

בשנת 52', מייסד בן גוריון את הוועדה לאנרגיה אטומית בראשות פרופ' ברגמן. ברגמן היה כימאי במקצועו ופיתח שיטה להפקת אורניום מסלעי הפוספטים.  בהמשך נוספו אליו מדענים צעירים נוספים שנשלחו למכוני מחקר בארה"ב ובאירופה ובשובם היוו את גרעין הפיתוח ליכולת הגרעינית של ישראל.

לקבוצת המוחות המבריקה הזו נוספו עם הזמן מדענים נוספים ותוך 5 שנים בנו תכנית שאפתנית מזהירה של הידע לבניית פצצה. וכך, ב-1956, 4 שנים לאחר הקמת הוועדה האטומית, היה לישראל כל הידע התיאורטי לבניית הפצצה.

באותה עת קם נאצר במצרים וגרש את כוחות האו"ם מסיני, בניגוד לכל ההסכמים החתומים. נוצר מצב רגיש במזרח התיכון,  נאצר צייד את ארצו בנשק סובייטי מודרני רב. אספקת הנפט היקר הייתה עתה תלויה ברצונו הטוב ובגחמותיו של נאצר. 

לאחר ועידת סבר בפריס ובעצה אחת עם צרפת ובריטניה, החלה ישראל להנחית כוחות בתעלה והבריטים והצרפתים הצטרפו. הייתה התחייבות שלא להשאיר את ישראל לבדה מול מצרים. טילמן מספר בהרצאתו הקולחת, על הקשר שבין שמעון פרס ובורג'ס מונורי והיחסים שנרקמו ביניהם.  פרס ביקש ממונורי לאשר את הקמת הכור האטומי, ובתמורה התחייב לשכנע את בן גוריון להיכנס למבצע סיני.  אספקת הכור נקבעה למועד מאוחר יותר,  ופרס השיג התחייבות של צרפת לספק לישראל כור אטומי משוכלל שיועד רק למטרות שלום. 

שמעון פרס ודוד בן גוריון - אבות פרויקט הגרעין

וכאן ספגה ישראל מהלומת פתע:  ממש ביום החתימה על הסכמי הגרעין, נפלה ממשלת בורג'ס מונורי!

החלו שיחות טלפון מרתוניות בין פרס ומונורי.  וכאן המקום לומר:  בזכות פרס חתם מונורי על ההסכם הנכסף עם תאריך יום האתמול, היום שלפני נפילת הממשלה!

עם עליית דה גול, חלו שינויים מפליגים.  דה גול ביקש להתנער מכל הסכמי ההתחייבויות של קודמיו, והוא הקים את הרפובליקה החמישית.  שוב נדמה היה כאילו הכל מתמוטט עלינו, עד שהגיעה שוב "אלילת המזל" שלנו, שמעון פרס, ובעזרתו של ז'ק סוסטל שהיה שר המדע, הוחלט לעשות הכל לסיים את עבודות הכור מהר ככל הניתן, לפני שדה גול יעלה על המתרחש.  הדרמות שהתרחשו מתחת לפני השטח היו הרות עולם.  הציבור הרחב בארץ לא ידע ולא הבין את המתרחש, בעוד כאן נערך סיעור מוחות כיצד לעמוד בקצב העבודה וכיצד להשיג את כמות האורניום הדרושה בדרך לא דרך, כאפשרות היחידה שנותרה.  אנחנו היינו חייבים להכין את נשק יום הדין, ויהי מה!

בינתיים נרכש בארה"ב הכור הגרעיני בנחל שורק למטרות שלום. נורבגיה, ספקית האורניום, הייתה מוכנה לספק רק את הכמות המזערית שנחוצה לכור בנחל שורק, וזה לא הספיק ליצירת פצצה גרעינית.  בצר לה, פונה הוועדה לאנרגיה אטומית למוסד, שבראשו עמד אז רפי איתן. ושוב, בדרך נס ובהרבה מזל, הוא השכיל "להעלים" את כמות האורניום הנחוצה מתוך קבורת אשפת האורניום בפנסילבניה.  כך נוצרו שתי הפצצות הראשונות של מדינת ישראל, אותם שתיים האמורות להבטיח את קיומה של מדינת ישראל.

בכך לא תמו צרותינו. באמצע שנות ה-60, מגלה מטוס סיור אמריקני את כיפת הכור. הנשיא אייזנהאור מבקש הסברים ודורש נוכחות ובקורת אמריקנית. לכך בן גוריון לא יכול היה להסכים. למזלנו תקופת כהונת אייזנהאור עמדה להסתיים, אך לרוע מזלה של ישראל, נבחר קנדי ונכנס לבית הלבן ב-61, הנשיא האמריקני הכי פחות אוהד ישראל מכל נשיאי ארה"ב.

קנדי, הפעיל על בן גוריון לחץ חזק וברוטאלי לאפשר לפקחים להיכנס לכור.  אי אפשר היה להסכים לכך, ובן גוריון הבין עתה כי העולם מופקד בידי צעיר עוין, שהפעיל איומים קשים כנגד המדינה.

ואז נקט בן גוריון בצעד תכסיסי. כדי לדחות את הקץ ולעכב את גזירות קנדי, שכמוהן מכת מוות לפרויקט הגרעין החשוב שלנו, הוא התפטר יום לפני שהיה אמור להשיב תשובה לקנדי.  בן גוריון ירד לשדה בוקר, והסבריו אז נראו תמוהים וקלושים.

אחריו עלה לוי אשכול, ואז התהפך הגלגל פעם נוספת. ב-63 נרצח קנדי בידי מתנקש יחיד על רקע מניעים פרטיים בהחלט. יורשו, לינדון ג'ונסון, היה אוהד ישראל מאין כמוהו. הוא אישר את הסכם הספקת טילי הוק ומטוסי הסקייהוק למדינת ישראל.  שנה לאחר מכן הוזמן אשכול לחוותו של ג'ונסון בטכסס כידיד קרוב, ושם נחתמו ההסכמים שהתירו והפשירו את המשך פרויקט הגרעין של המדינה.

 

כמה עלה הפרויקט למדינת ישראל?  העלות הייתה אדירה: כ-5 מיליארד דולר. השאלה: מנין בא הכסף?

הכסף הגיע משני מקורות: תקציב הפיתוח של מדינת ישראל, ששועבד ל-15 שנה! כל תקציבי הפיתוח האזרחי הועברו לפרויקט האטום. המדינה הייתה במצב קשה ביותר, על סף התדרדרות כללית, עד שהגיעו תשלומי הפיצויים מגרמניה.  השילומים ששלמו הגרמנים הועברו לקניית אניות, הוקמו מפעלי ים המלח, הברום ומפעלים גדולים אחרים. כל היתר נשאב מתושבי מדינת ישראל וממערב אירופה.

שני אנשים יקרים שכולנו חייבים להם רבות הם ג'יימס רוטשילד וסר אייזיק וולפסון.  איש יקר נוסף הוא איב פיינברג, איל טכסטיל מניו יורק שתרם גם הוא את חלקו הגדול בהקמת המדינה ובאישור הנשיא טרומן.

לסיכום אומר מנחם טילמן בהרצאתו המרתקת, כי פעמיים עמדנו בפני דילמת השימוש בנשק יום הדין:  ערב מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.  למזלנו לא נזקקנו לכך.

ושוב, לעולם לא תקום עוד ברגן בלזן ודומותיה.

תודתנו נתונה למנחם טילמן על הרצאתו הנפלאה. אכן החכמנו ולמדנו.  התנועה הציונית חיה וקיימת!

חוקי המשחק משתנים עם הרובה החדש של צבא ארה``ב

"הדבר היחידי שאפשר לעשות מולו? לברוח"

זהו הנשק שישנה את חוקי המשחק, איתו אפשר לירות מעל מחסומים ולתוך תעלות, והוא נכנס לשימוש בחודש הקרוב בצבא ארה"ב הפועל באפגניסטן.

הצבא האמריקאי החל להשתמש ברובה עתידני היורה כדורים 'חכמים' הנשלטים בגלי רדיו.
רובה ה-XM25 משמש עבור כדורים המתוכנתים להתפוצץ בצורה מוגדרת מראש וגורם ליורה לירות בצורה ממוקדת, לא משנה היכן המטרה שלך מתחבאת.
 

בנוסף, הרובה מסוגל לירות למרחק של 2,300 מטרים, טווח שעוזר לו להגיע ליעדים שנמצאים מחוץ להישג ידם של רובים אחרים.
ה-XM25 פותח במיוחד עבור הצבא האמריקאי ויסופק לכוחות הפועלים באפגניסטאן בחודש הקרוב.

הכוונת של אקדח משתמשת במד לייזר על מנת לקבוע את המרחק המדוייק למטרה, כשלחייל יש אפשרות להוסיף או להוריד 3 מטרים מהמקום בו הכדור יתפוצץ, במידה והוא מעוניין שזה יקרה לפני שהכדור מגיע למטרה או אחרי שהוא חדר דרכה.
החיילים יוכלו להשתמש ברובה כדי לפעול נגד צלפים חבויים בתעלות שמוגנים מפני תקיפה אווירית.

כדור ה-25 מ"מ מכיל שבב שמקבל אותות רדיו מהכוונת לצורך הערכת המרחק למטרה.

 

סא"ל כריסטופר להנר, מנהל הפרוייקט, תיאר את הנשק ככזה שמשנה את המשחק וכי מדינות אחרות ינסו להעתיק ולייצר דגמים מקבילים דומים, כדי לא להשאר מאחור.
הצפי שלו הוא שצבא ארה"ב ירכוש 12,500 רובי XM25 כבר השנה עבור כל חוליות החי"ר והכוחות המיוחדים.

"עם מערכת הנשק הזאת", אמר להנר, "לא תהיה לאף מטרה חסינות ויכולת להתחבא.
טקטיקת הלוחמה תכתב מחדש, הדבר היחידי שהאויב יכול לעשות מול הנשק הזה הוא לברוח".

ה-XM25 מסתמן כנשק המושלם ללוחמה בתנאי רחוב, דוגמת אפגניסטאן, שם האויב מתחבא מאחורי קירות ויוצא מדי פעם רק כדי לירות, וחוזר מיד להסתתר.
הלייזר של הנשק הזה יגלה בדיוק באיזה מרחק האויב נמצא, החייל האמריקאי יוסיף מטר אחד למרחק בו יתפוצץ הכדור וכאשר יירה - הכדור יתפוצץ בעוצמה של רימון יד מעל לוחם הטאליבאן.

והמחיר? מפתיע לטובה, כ-150 שקלים לכדור. זה לא זול, אבל ביחס לתחלופה שבה עד היום היו משתמשים כדי לפגוע באויב שמתחבא - זה כסף קטן.
להנר הוסיף: "האויב למד לקבל הגנה ממסתור במשך מאות אם לא אלפי שנים, והעידן הזה נגמר. נשארו להם שתי ברירות: לחכות שהכדור יגיע אליהם או לברוח".

התמונות המחרידות מהמהומות במצרים

מהפכה במצרים הפגנות המחאה בנשיא מצרים, חוסני מובארק, וניסיון העם לכונן מהפכה עולים בחיי אדם: מעל ל-100 מצרים נהרגו עד היום מפרוץ המהומות. האווירה אמנם נרגעת בימים האחרונים, כשמטרות המפגינים הושגו כמעט במלואן, אך בין התמונות המתעדות הפגנות המונים וצעדות ברחבי קהיר ואלכסנדריה, ישנם אירועים שהמשטר משתדל להסתיר כמה שניתן, כמו הסרטון הזה בו מתועד רכב מסחרי שנוסע במהירות ועולה על המדרכות במטרה מכוונת לפגוע במפגינים. ע"פ הדיווחים, באירוע נפגעו למעלה מ-20 אנשים.

במידה ואינך מצליח לצפות בסרטון - לחץ כאן

גאדג'טים ביטחוניים חדשניים-צעצועים יפים לחיילי העתיד