רועי הבטיח לאשתו שיחזור בערב, ענבל ביקשה מאמא שתדליק לה נר למזל, יקיר אמר באוטובוס את תפילת הדרך. שעות אחר כך כבר זעקה אמו את מה שזעקו אמש בעוד 39 בתים בישראל: "איפה נס חנוכה שלי?". סיפורי כמה מההרוגים באסון בכרמל
כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות"
36 צוערי קורס הקצינים של השב"ס שנהרגו בשריפה, יצאו אל המשימה בכלא דמון כשהם בטוחים שבתוך כמה שעות ישובו אל חיק משפחותיהם, ולא הכינו אותן לנורא מכל. ynet מביא את סיפוריהם של כמה מהם. בשריפה, שפרצה בהר כרמל, נהרגו גם שני שוטרים, כבאי ואדם נוסף. עד לזיהוי הגופות - הם מוגדרים עדיין "נעדרים".
אושרת היתה צעירה דומיננטית"
קרוביה של אושרת פינטו, בת 26 מצפת, סיפרו כי היא היתה גאוות המשפחה. ידיד המשפחה, ראובן אדרי, סיפר כי אושרת באה ממשפחה של אנשי ביטחון. "אביה ואחיה שירתו במג"ב והיא המשיכה את דרכם ושירתה בשירות בתי הסוהר".
הוא סיפר כי היא גרה במרכז הארץ ואתמול הקפיצו אותה לצפון, כדי לסייע בפינוי האסירים בכלא דמון. "המשפחה מרוסקת לגמרי, היא היתה דמות מאוד דומיננטית שתמכה במשפחה והיתה גאווה גדולה". עיריית צפת שלחה עובדים סוציאליים, כדי לסייע למשפחה. אושרת פינטו תובא למנוחות היום בשעה 12:00 בבית העלמין הצבאי בעירה.
"רונן חלם להיות קצין"
כבר בשעות הצהריים המוקדמת החלו קרובי משפחתו של רונן פרץ - בן 34 מאשקלון - לחשוש לגורלו. הם הגיעו לביתה של אשתו שירית. "כל הזמן היתה תקווה שאולי הוא רק נפצע ולא נהרג ואולי הוא בכלל בחיים", סיפר קרוב משפחה.
רונן, שהותיר אחריו אשה ושני ילדים קטנים - בני שלוש ושש, היה אמור להיכנס עם משפחתו לביתם החדש בעוד כמה שבועות, ובינתיים התגוררו בבית הוריה של שירית. אחיו, מיכה פרץ, סיפר: "רונן היה מלאך. הוא היה בן-אדם חרוץ שמעולם לא התעצל. בן-אדם שאהב לפקד ולעבוד עם אנשים. הוא שירת בעבר במג"ב, אבל החלום שלו היה להיות קצין".
הוא שירת ביחידת נחשון, והחל להתקדם אט אט בשב"ס. לדברי חבריו, הוא ראה את עתידו בשירות בתי הסוהר. חבריו ובני המשפחה סיפרו כי הוא אהב לעזור. "כולם ידעו שאפשר לסמוך עליו והוא נתן מעצמו המון, הוא סייע בכל דבר. בשבוע שעבר עזר לקיים אזכרה לקרוב משפחה. הוא היה בחור חייכן שכולם אהבו", סיפר אחד מקרובי משפחתו.
"חגי אמר לאשתו שהוא בדרך לחיפה"
חגי ג'ורנו, בן 28 מקריית-גת, עוד הספיק להגיד לאשתו שהוא נוסע לחיפה לחלץ את האסירים בכלא דמון. קרובי משפחה ומכרים הגיעו לבית המשפחה, עוד לפני שלהוריו נמסרה ההודעה כי הוא נספה באסון בכרמל. חגי, שהיה צוער בקורס קצינים של שירות בתי הסוהר, הותיר אחריו אשה וילדה קטנה. חגי ג'ורנו יובא למנוחות היום בשעה 12:00 בבית העלמין הצבאי בעירו.
"רועי הבטיח לחזור בערב הביתה"
רועי ביטון, בן 28 מקריית-גת, אמר לאשתו כשעה לפני שנספה בשריפה, כי הוא יחזור בשעות הערב לביתו. קרוביו סיפרו כי בשעה 15:00 הוא התקשר וסיפר כי יצא לסייע בפעולות החילוץ בכרמל. רועי הותיר אחריו בן ואשה הנמצאת בחודש השמיני להריונה.
"יקיר אמר תפילת הדרך באוטובוס"
יקיר סוויסה, בן 25 מדימונה, שוחח עם אחותו - זמן קצר לפני האסון. בסוף השיחה היא שמעה אותו אומר את תפילת הדרך ואת חבריו שצעקו "אמן". בני משפחתו ניסו לאתר אותו ואפילו נסעו לצפון כדי לחפשו. "התקשרנו שוב ושוב. השארנו הודעות והוא לא ענה. כשאח שלו הגיע לאזור הצפון הודיעו לו שיקיר נהרג", סיפר אחד הקרובים.
ניסיונות לכבות את השריפה, אתמול אחר הצהריים (צילום: אבישג שאר-יישוב)
אביו של יקיר נפטר לפני כשלוש שנים, לאחר שבמהלך הפיגוע בדימונה לקה בהתקף לב - כששמע את הפיצוץ. "אני לא מאמינה, אני מתקשרת ואתה לא עונה לי. זה לא יכול להיות, רק אתמול דיברת איתי, דאגת לי", מיררה אמו עליזה. "איפה נס החנוכה שלי? איך הלכו 40 צעירים ככה סתם. אם הלכת, אני רוצה לפחות להיפרד ממך".
בני משפחתו סיפרו: "יקיר היה ילד מקסים, תמיד דאג לכולם, תמיד עם חיוך, פשוט פרח. הוא לקח מאוד קשה את המוות של אבא שלו ועכשיו הוא מצטרף אליו". יקיר יובא למנוחות היום ב-12:00 בבית העלמין הצבאי בדימונה.
"ענבל רצתה להיות כמו אחיה"
קרוביה של ענבל אמויאל, בת 26 מדימונה, סיפרו כי היא רצתה לשרת בכוחות הביטחון - בדיוק כמו אחיה השוטרים. "ראינו בחדשות את כל מה שקורה וישר הבנו שענבל שם", סיפרו הקרובים. "היא סיימה תואר שני בקרימינולוגיה והתחילה בספטמבר את קורס הסוהרים, זה היה חלום חייה. גם בצבא היא הייתה שוטרת צבאית, תמיד רצתה לתרום למדינה".
בשעה 12:00 בצהריים התקשרה ענבל לאמהּ וביקשה ממנה להדליק לה נר שיעשה לה מזל, כי היא היתה צריכה להעביר הרצאה שהכינה. "כששמענו על השריפה ניסינו להשיג אותה בטלפון, אבל היא לא ענתה. היא בדרך כלל מחזירה טלפונים והודעות, אבל הפעם היא לא ענתה וידענו שמשהו קרה". בני משפחתה סיפרו שהיא הייתה ילדה מצטיינת, דומיננטית ובעלת שמחת חיים. ענבל הייתה בת הזקונים והותירה אחריה ארבעה אחים. "זו מכה הכי כואבת למשפחה שלנו. קשה לנו להאמין. אנחנו שבורים ולא מעכלים".
"סיום הותיר שלושה ילדים קטנים"
סיום צאגי, בן 31 מנתיבות, עבד עד לאחרונה כסוהר בכלא באר-שבע. לאחרונה החל את קורס הקצינים ובמקביל למד קרימינולוגיה במכללת ספיר. קרובים וחברים רבים הגיעו לבית משפחתו, הסתכלו בתמונותיו ולא האמינו כי הוא איננו. "בן אדם עוזר, מנהיג. פשוט בן-אדם מדהים", אמר חברו, אלמנו טמסה. "הוא חלק מעמוד התווך של הקהילה האתיופית בנתיבות. היה אבא אוהב לילדיו, ונתן את הכל כדי לפרנס את המשפחה".
החברים סיפרו כי זמן קצר לפני האסון, הוא דיבר עם אשתו וסיפר לה שהוא נוסע לחלץ את האסירים. "הוא בן-אדם שיציל קודם כול את כולם ורק בסוף
את עצמו, כששמענו על האוטובוס, מיד ידענו שהוא היה עליו והוא בין ההרוגים. כל מה שהוא עושה הוא עושה הכי טוב, כמו שהוא גם עשה כשהיה בצנחנים בצבא", סיפר החבר. החברים סיפרו כי צגאי התרגש לשרת בכוחות הביטחון והיתה לו מוטיבציה גבוהה. צגאי שעלה ארצה במסגרת מבצע "שלמה" בשנת 1991 הותיר אחריו אם, שני אחים, אשה, ושלושה ילדים. יובא למנוחות היום ב-11:30 בבית העלמין הצבאי בנתיבות.
"כפיר הותיר אשה בחודש התשיעי"
בני משפחתו של כפיר אוחנה, בן 30 מאופקים, קיוו עד שקיבלו את הבשורה המרה שיקרה נס ושיבשרו להם כי הוא ניצל מהתופת. בשבוע שעבר הוא סיים בהצטיינות את אחת המטלות בקורס הצוערים של שירות בתי הסוהר. הוא קיווה להתקדם בארגון. "הוא רצה מאוד להיות בשב"ס", סיפרה אחותו אורטל. "הוא בדיוק סיים את התואר שלו בקרימינולוגיה וקיווה להשתלב שם. הוא אדם אחראי מאוד, עוזר לכולם ודאג למשפחה".
גיסו וחברו הטוב הוסיף כי דיבר איתו עוד לפני שיצא לצפון. "הוא נהנה מאוד בקורס וכבר רצה לסיים", סיפר הקרוב. אביו של כפיר ניסה כל העת לקבל מידע על אודות בנו. הוא ניסה ליצור קשר עם ידיד, כבאי באזור הדרום, אך ללא הצלחה. "לאף אחד לא היו פרטים וחבריי הכבאים בצפון לא ענו. קשה היה לתפוס אותם".
כפיר, נשוי לאולגה הנמצאת בחודש התשיעי להריונה ואב לנוי בת השנתיים. "עד שהודיעו לנו, לא רצינו להאמין שהוא מת. שמענו דרך התקשורת על האסון, אבל לא רצינו להאמין. קיוונו שנתבדה", אמר בעצב גיסו וחברו הטוב. כפיר יובא למנוחות היום ב-12:00 בבית העלמין הצבאי באופקים.
"ירון סיפר שהוא נוסע לצפון"
ירון ברמי, בן 29 ממבועים, מוגדר נעדר. אשתו עינב, הנמצאת בחודש הרביעי להריונה עזבה את העיר לבית המשפחה במושב מבועים. "בצהריים ירון אמר לה שהוא עולה לצפון", סיפרה חברה טובה של עינב, "ואחרי שעתיים היא שמעה בתקשורת על השריפה באוטובוס".
"ואסים אהב לעזור לכולם"
ואסים אבו-ריש, בן 28 מירכא, רצה להיות קצין בשירות בתי הסוהר ולהתקדם בארגון. "יש לו מוטיבציה גבוהה. היו לו הרבה חברים והוא עזר לכולם", סיפרו קרוביו. בני המשפחה אמרו כי הם לא קיבלו הודעה רשמית שהוא נהרג. עם זאת, הם יצאו לכיוון המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, כדי לזהות את הגופה. ואסים הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים.
