קריסת מערכות
האוכלוסייה מזדקנת - מספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות לא גדל
עודכן 21:51 07/02/2011
הילה אלרואי
התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?
התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?
התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?
חצות בבית החולים אסף הרופא בצריפין. ד"ר צופי ענבר, מתמחה במחלקה פנימית א', רצה בין חולה לחולה. "התרגלתי לזה שאני צריך להמתין כל פעם שעה", אומר אחד החולים במחלקה. "אבל כשלא באים בכלל, אז זה זלזול", הוא זורק לעבר הרופאה היחידה במשמרת.
מקרה אחר הוא של אלינור חמיש. היא חלתה בשפעת ופנתה לחדר המיון. אולם מצוקת המיטות בחדר המיון אילצה אותה לפנות למחלקה הפנימית. שם, היא זכתה למיקום המזהיר - ליד חדר השירותים. ככה זה כשהמחלקה אמורה לטפל ב-38 חולים ומטפלת בפועל בלא פחות מ-46 איש. שליש מוצאים עצמם, כמו חמיש - במסדרונות.
אלא שמספר החולים הוא לא הבעיה העיקרית. ד"ר ענבר היא הרופאה היחידה במשמרת הלילה. רופאה אחת על 46 מטופלים. בתום הלילה, יחליפו את המתמחה הרופאים הבכירים שבשל המחסור בכוח אדם החלו לבצע את עבודתם של המתמחים. המחלקה עמוסה עד אפס מקום. חולים נוספים ממתינים על מנת להתאשפז בה.
מנהלת המחלקה, פרופ' אהובה גוליק, לא מוכנה לשתוק יותר. היא מזמנת למקום את יו"ר איגוד הפנימאים, ד"ר דרור דיקר, כדי להראות לו מה קורה במחלקה. בביקור גם מתגלה המונח החדש ברפואה הישראלית - טיפול מוגבר. "זו מכבסת מילים", היא אומרת. "זה שם מכובס כדי לא לתת תקינה כמו בטיפול נמרץ". ומה ההבדל? בטיפול נמרץ ישנה אחות על כל שני חולים. כאן שוכבים בין חמישה לשישה חולים מונשמים - אחות, לא תמיד נמצאת.
ואם זה לא מספיק, האוכלוסייה בישראל מזדקנת, יותר ויותר אנשים נזקקים לפקוד את המחלקות הפנימיות - והמחסור במיטה פנויה הולך וגובר. אז מה עושים? מוסיפים מיטה לכל חדר, מבטלים שני חדרים שהופכים ל"פנימית מוגבר" וחדר האוכל הופך לחדר אשפוז נוסף. במצב הזה, גם המחסן הוא מקום ראוי לאשפוז. כשזה לא מספיק, מגיע פתרון "הזקנה במסדרון". התוצאה: תפוסה של 180%.
לשם השוואה, בהולנד עומדת התפוסה בבתי החולים על 55.7%, בטורקיה על 62.4%, ביוון על 75.7% ובישראל - על לא פחות מ-96.2% תפוסה. הסיבה היא בעיקר המחסור במיטות: בעוד שביפן יש 8 מיטות לכל אלף איש, בגרמניה 5.7 מיטות ובפולין 4.4 מיטות, בישראל יש 1.9 מיטות בלבד לכל אלף איש - מקום אחד לפני אחרון.
במצב הנוכחי, לרופאים אין ברירה, אלא לשחרר את המטופלים במהרה לבתיהם. כך, זמן האשפוז הממוצע בישראל עומד על 3.9 ימים - לעומת 7 ימים ביוון ו-9.8 ימים בגרמניה. תוסיפו לכך את העובדה שבגלל המצב המאוד קשה במחלקות הפנימיות, סטודנטים לרפואה לא רוצים להגיע - בעוד 10-20 שנה לא יהיו רופאים פנימאים. "עד שלא יקרה אסון כמו שקרה לכבאים זה יימשך ככה", אומרת ענבר. "חס וחלילה תפרוץ איזו מגיפה ואין רזרבות".
