‏הצגת רשומות עם תוויות בתי חולים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בתי חולים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 11 בפברואר 2011

האוכלוסייה מזדקנת - מספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות לא גדל


קריסת מערכות 

האוכלוסייה מזדקנת - מספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות לא גדל

הילה אלרואי
התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?

התפוסה במחלקות האשפוז בבתי החולים היא מהגבוהות והגרועות בעולם המערבי ועומדת על לא פחות מ-96.2%. מספר מיטות האשפוז לחולה עומד על 1.9 מיטות לאלף איש ובמצב הזה גם המחסן הופך לראוי כמקום אשפוז. זה עוד לפני שבכלל מדברים על מצוקת הרופאים והאחיות שקורסות תחת העומס. מה הפלא שבישראל ממהרים לשחרר חולים בתוך פחות מארבעה ימים?







חצות בבית החולים אסף הרופא בצריפין. ד"ר צופי ענבר, מתמחה במחלקה פנימית א', רצה בין חולה לחולה. "התרגלתי לזה שאני צריך להמתין כל פעם שעה", אומר אחד החולים במחלקה. "אבל כשלא באים בכלל, אז זה זלזול", הוא זורק לעבר הרופאה היחידה במשמרת.

מקרה אחר הוא של אלינור חמיש. היא חלתה בשפעת ופנתה לחדר המיון. אולם מצוקת המיטות בחדר המיון אילצה אותה לפנות למחלקה הפנימית. שם, היא זכתה למיקום המזהיר - ליד חדר השירותים. ככה זה כשהמחלקה אמורה לטפל ב-38 חולים ומטפלת בפועל בלא פחות מ-46 איש. שליש מוצאים עצמם, כמו חמיש - במסדרונות.

אלא שמספר החולים הוא לא הבעיה העיקרית. ד"ר ענבר היא הרופאה היחידה במשמרת הלילה. רופאה אחת על 46 מטופלים. בתום הלילה, יחליפו את המתמחה הרופאים הבכירים שבשל המחסור בכוח אדם החלו לבצע את עבודתם של המתמחים. המחלקה עמוסה עד אפס מקום. חולים נוספים ממתינים על מנת להתאשפז בה.

מנהלת המחלקה, פרופ' אהובה גוליק, לא מוכנה לשתוק יותר. היא מזמנת למקום את יו"ר איגוד הפנימאים, ד"ר דרור דיקר, כדי להראות לו מה קורה במחלקה. בביקור גם מתגלה המונח החדש ברפואה הישראלית - טיפול מוגבר. "זו מכבסת מילים", היא אומרת. "זה שם מכובס כדי לא לתת תקינה כמו בטיפול נמרץ". ומה ההבדל? בטיפול נמרץ ישנה אחות על כל שני חולים. כאן שוכבים בין חמישה לשישה חולים מונשמים - אחות, לא תמיד נמצאת.

ואם זה לא מספיק, האוכלוסייה בישראל מזדקנת, יותר ויותר אנשים נזקקים לפקוד את המחלקות הפנימיות - והמחסור במיטה פנויה הולך וגובר. אז מה עושים? מוסיפים מיטה לכל חדר, מבטלים שני חדרים שהופכים ל"פנימית מוגבר" וחדר האוכל הופך לחדר אשפוז נוסף. במצב הזה, גם המחסן הוא מקום ראוי לאשפוז. כשזה לא מספיק, מגיע פתרון "הזקנה במסדרון". התוצאה: תפוסה של 180%.

לשם השוואה, בהולנד עומדת התפוסה בבתי החולים על 55.7%, בטורקיה על 62.4%, ביוון על 75.7% ובישראל - על לא פחות מ-96.2% תפוסה. הסיבה היא בעיקר המחסור במיטות: בעוד שביפן יש 8 מיטות לכל אלף איש, בגרמניה 5.7 מיטות ובפולין 4.4 מיטות, בישראל יש 1.9 מיטות בלבד לכל אלף איש - מקום אחד לפני אחרון.

במצב הנוכחי, לרופאים אין ברירה, אלא לשחרר את המטופלים במהרה לבתיהם. כך, זמן האשפוז הממוצע בישראל עומד על 3.9 ימים - לעומת 7 ימים ביוון ו-9.8 ימים בגרמניה. תוסיפו לכך את העובדה שבגלל המצב המאוד קשה במחלקות הפנימיות, סטודנטים לרפואה לא רוצים להגיע - בעוד 10-20 שנה לא יהיו רופאים פנימאים. "עד שלא יקרה אסון כמו שקרה לכבאים זה יימשך ככה", אומרת ענבר. "חס וחלילה תפרוץ איזו מגיפה ואין רזרבות".



יום ראשון, 6 בפברואר 2011

קריסת מערכות: על המחסור החמור ברופאים בישראל



סדרת כתבות חדשה בחדשות 10 על בתי החולים בישראל. הפעם - מדוע מספר הרופאים בישראל יורד בניגוד לצורך העולה בהם? השכר, משמרות של 30 שעות וחוסר ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית הם רק כמה מהסיבות לכך


===========================================================



 פרסום 

ד"ר מיכל מאיר, רופאה מתמחה בטיפול נמרץ ילדים בבית החולים תל השומר היא גם אמא לשתי בנות. במהלך התורנות, מיכל אחראית על כ-19 ילדים בשתי מחלקות שונות. "אני תורנית היום והבת שלי לא תקבל אמא כל היום וכל הלילה. אני פה משמונה בבוקר ומקווה שמחר ב-10 בבוקר אוכל ללכת הביתה", היא אומרת.

בטיפול נמרץ ילדים יש מחסור חמור במתמחים ולכן הכל נופל על כתפיהן של מיכל ושל חברתה רקפת סידליק. "אנחנו משלמים מחיר כבד, אנחנו פה לילה אחר לילה, בשבתות ובחגים", אומרת מיכל. בישראל אכן מורגש כבר שנים המחסור ברופאים. האוכלוסיה גדלה, הצורך ברופאים עולה אך מספרם יורד. בעוד שבשנת 2000 היו כארבעה רופאים לכל אלף איש, ב-2009 ירד מספר הרופאים לפחות מ-3.5 לאלף איש. המדינה זקוקה ל-800 רופאים חדשים מדי שנה, אך רק כ-500 מסיימים את הלימודים.

נראה כי אחת הסיבות המרכזיות למחסור ברופאים היא העובדה ששכרם בישראל נמוך בהרבה מאשר במדינות מערביות כמו קנדה. המשכורת החודשית הבסיסית של רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בישראל עומדת על כ-8,000 בישראל. לאחר תוספות, המשכורת מגיעה לכדי 20,000 שקלים בחודש. בקנדה רופא מרוויח כ-115,000 שקלים. יחד עם תוספות, המשכורת שלו מגיעה לכדי 140,000 שקלים, פי שבעה מהרופא הישראלי. המחסור ברופאים גם מונע אפשרות של קידום מחקרי רפואה בישראל.

אחרי שהבנו עד כמה הפערים גדולים, לא פלא שהיום יש כ-2,000 רופאים ישראלים שעובדים בחו"ל ולא מתכוונים לחזור. גם הסטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב לא בטוחים מה יהיה עתידם. הם תמיד חלמו להיות רופאים, אך מצוקת המערכת כבר גורמת להם לשנות תוכניות. "יצא לנו לפגוש רופאים ומתמחים שאמרו לנו: תברחו מכאן", אומרים כמה סטודנטים שפגשנו. הסטודנטים מבינים שעדיף להתמחות במקצוע שניתן לעסוק בו גם ברפואה פרטית. בניגוד למדינות אחרות, בישראל לא השתנתה ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית ב-10 השנים האחרונות, ולכן הציבור משקיע כסף רב יותר ברפואה פרטית.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג