פרשת האסיר האסטרלי איקס

פרשת האסיר איקס – מתוך ויקיפדיה

             

פרשת האסיר X היא הכינוי שניתן לפרשה בה נטען כי ממשלת ישראל הסתירה את מעצרו ומותו של אזרח אוסטרלי ששירת במוסד ונחשד בהיותו סוכן כפול שריגל נגד מדינת ישראל.

ב-12 בפברואר 2013 חשף אתר החדשות האוסטרלי ABC שב-15 בדצמבר 2010 אזרח אוסטרלי בשם בן זייגר (Ben Zygier) התאבד בתלייה באגף 15 בכלא איילון הממוקם במצודת טגארט המנדטורית.

לפי הנטען בתחקיר, זייגר נולד במלבורן שבאוסטרליה בשנת 1975 ועלה לישראל בשנת 1999. עם עלייתו ארצה, עברת את שמו לבן אלון והשתקע בעיר רעננה. זייגר החזיק דרכון נוסף תחת השם בן אלן (Ben Allen). בשנת 2006 נישא זייגר לאזרחית ישראל, ומאוחר יותר נולדו לזוג שני ילדים.

בשנת 2010 נחשד זייגר, ששירת כסוכן מוסד, בריגול נגד מדינת ישראל, ונכלא באגף 15 בכלא איילון, בתא מבודד שנבנה במקור עבור יגאל עמיר, שהתנקש בראש ממשלת ישראל יצחק רבין. אגף 15 ממוקם בחלקו הדרומי של כלא איילון, מאחורי דלתות ברזל כפולות. אגף זה הוא אגף נפרד המכיל תא כליאה אחד בלבד, כך שמי שכלוא בו מבודד מכל נפש חיה. באופן חריג מאוד, ממשלת ישראל הטילה איפול מוחלט על זהותו של העציר, על עצם כליאתו, על החשדות בגינם הוא כלוא וכן על כל פרט אחר הקשור בפרשה.

דבר כליאתו של האסיר פורסם ביוני 2010 באתר ynet ומאוחר יותר גם באתר הארץ, אך הפרסומים הוסרו מן הרשת בעקבות צו איסור פרסום שאושר בידי בג"ץ. עותק מן הכתבה שפורסמה ב-ynet נשמר במטמון של מנוע החיפוש גוגל, והופץ בבלוגים ואתרי חדשות ברחבי העולם. בתחקיר האוסטרלי נטען כי ממשלת ישראל הטילה איפול מוחלט על הפרשה כדי למנוע את התערבותה של ממשלת אוסטרליה, שכן זייגר החזיק באזרחות אוסטרלית. עוד נטען בתחקיר כי סיבה נוספת לאיפול שהוטל היא כי כליאתו הסודית ושלילת זכויותיו של זייגר כעציר, היוו הפרה של המשפט הבינלאומי ושל אמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה, ולכן חשפו בכירים בממשלת ישראל ובשב"ס לתביעות פליליות בטריבונלים בינלאומיים, כדוגמת בית הדין הפלילי הבינלאומי. לפי התחקיר, זייגר נכלא באגף 15 תחת זהות בדויה שסיפק המוסד, כך שאפילו סוהרי השב"ס לא ידעו את זהותו.

בעקבות חשיפת כליאתו של זייגר ב-ynet שלח היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, מכתב מחאה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. יקיר טען כי כליאתו של זייגר ללא משפט, מניעת זכויותיו ואיסור פרסום דבר מעצרו והחשדות בגינן הוא כלוא, מהווים פגיעה קשה בזכויות אדם, בעקרון פומביות הדיון ובזכות הציבור לדעת, ואינם ראויים במדינה דמוקרטית.

בעקבות חשיפת הפרשה בשנת 2010, שנה בה הוצאו עוד מספר צווי איסור פרסום גורפים שנמתחה עליהם ביקורת רבה, כמו בפרשות של ענת קם, אמיר מח'ול והולילנד, הגיש ח"כ שי חרמש מסיעת קדימה הצעת חוק להגבלת תוקפם של צווי איסור פרסום.

לפי הנטען בתחקיר האוסטרלי, ב-15 בדצמבר 2012 זייגר התאבד בתלייה בתאו באגף 15. התחקיר חשף כי מאחר שבאגף, שכאמור נבנה במיוחד עבור הרוצח יגאל עמיר, מותקנת מערכת משוכללת למניעת התאבדויות, העוקבת אחר האסיר שבתא במשך כל שעות היממה, עלה חשד כי האסיר נרצח. בעקבות חשד זה, נפתחה חקירה מיוחדת, תחת פיקוחו האישי של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ניצב יואב סגלוביץ' ובמעקב של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

חשיפת הפרשה באוסטרליה עוררה הדים רבים ברחבי העולם, והביאה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לכנס בבהילות את ועדת העורכים, כדי לבקש מחבריה שיימנעו מפרסום הפרשה בכלי התקשורת הישראליים, על-מנת למנוע מבוכה מממשלת ישראל. עם זאת, הפרשה פורסמה בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם, ולבסוף חלקים ממנה פורסמו אף באמצעי התקשורת בישראל. אתר וואלה ציטט את התחקיר האוסטרלי, אך כעבור זמן קצר הסיר את הכתבה מרשת האינטרנט בעקבות בקשת הצנזורה. גם כתבה זו נשמרה בזיכרון המטמון של מנוע החיפוש גוגל.

במהלך דיון בכנסת שהתקיים ביום חשיפת הפרשה, הפנתה יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון שאילתא לשר המשפטים יעקב נאמן, ובכך היתה לגורם הישראלי הרשמי הראשון המתייחס לפרשה. מאוחר גם חברי הכנסת דב חנין ואחמד טיבי הפנו לשר המשפטים נאמן שאילתות לגבי הפרשה. שר המשפטים טען בתגובה לשאילתות כי בתי הסוהר בישראל אינם נמצאים תחת אחריותו של משרד המשפטים, ולכן יש להפנות את השאילתות לביטחון הפנים, שהוא הגורם הממונה עליהם.